11/2007
 שיר ישן
כן כן אני רציתי לחזור
שעדין לא נסעתי
אני קשור עוד לכאן
שביל הטבור מוביל משפחה
לטרמינל גדול שניראה לך פעם הכי רחוק
הכי רחוק
בכנופיות הדמעות מנופף שלום
מחבק קשר דם
ועולה לחלום עולה למחר
משכתב דקותיי לתוך נייר מקומט
לא חושב יותר חולם טוב
יוצא רואה אור
כבר מזמן שלא שאלתי בילבול
וידעתי בטן בוכיה וראיתי אמא בוכיה על ריחוק קשר דם
בכור שלה וכעט אתה
וידעתי קושי בעיר ופיספסתי חלומות
אבל לא שככתי מי תמך שנפלתי
מי ידע באמת לאן אני הולך לא שוכח
ועכשיו רואה עננים לבנים
ממרום כותב לאדמה
מרטיט שוב אמא בוכיה
בגלים מלוחים של געגוע
שילד עוזב לאום עוזב אדמה
עוזב עליה עוזב שירי עצבות של מולדת
פצועה קטינה מולדת אהובה
וכדי לחזור חייב ללכת
כשניפול נדע תמיד שיש איך לקום
ולא קלות הפלת המורל זה מה שישבור
ורק היא זאת שאיתי
הכח המורל היא זאת שאיתי האשה שלי
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
