אני נולדתי בחורה שמנה מטבעי , אני חושבת שהתקופה היחידה שהיייתי רזה היא בצבא כי בעיקר לא אכלתי לא שהרעבתי את עצמי פשוט לא אכלתי כי לא היה מה לאכול בצבא.
בתור נערה שנאתי את איך שאני ניראת בחורה שמנה אף אחד מהבנים לא הסתכל עלי , לא היו לי הרבה חברים
בעיקר היתי מוזנחת למה?
כי היה לי טוב ככה.
ככה היה עד גיל 15 בגיל 15 הכרתי בחור שאהב אותי נורא היינו יחד 4 שנים הינו אמורים להתחתן אבל אז תפסתתי ביטחון והחלטתי שרק בגלל שהוא אוהב אותי שמנה לא אומר שאני צריכה להתפשר עליו.
אני יודעת שזו מחשבה מגיעלה אבל ככה יצא , לאחר מכן התגסייתי לצבא , צברתי חבוריות חדשות , רזתי בערך 20 קילו שמה לא היה לי בעיה עם בנים
היתי מצביעה על אחד והוא היה שלי .
בצבא זו היתה התקופה שבה נהנתי מהחיים עשיתי סקס במקומות שלא חשבתי שאפשרי אם זה במגדל שמירה או נשקיה כל כך אהבתי את עצמי רזה , נחשקת , סקסית.
היה לנו קוד בצבא אם הינו חוזרות עם חיוך היה לנו סופש מלא סקס.
ובזמן שהינו מחליפות ממדי א למדי ב' הינו מחליפות חווית אני זוכרת משפט שהיה אצל כרסטינה היא אמרה שהיה לה סקס פעם אחת שהיא הרגישה שרירים שלא ידעה שקמייים!
אחכ השתחררתי רזתי עוד קצת , כי היתי רגילה ולאט לאט השמנתי שוב .
האם אני מתחרטת ?
לא היום אני בנקודה שאני שלמה עם עצמי
גם עם השומנים אם אני אוריד אני אוריד 5 קילו רק בגלל הבריאות שלי.
אז קיבלתי המון דחיות מבנים
אבל אתם יודעים מה?<
זה לא אכפת לי
אז אני לא נכנסת כל יומיים למיטה עם גבר זר
אבל אני כשאני אכנס למיטה כבר עם גבר
הוא יאהב אותי ואת הגוף שלי
בדיוק כמו שאני אוהבת את עצמי ואת הגוף שלי
שמנות אתם צריכות לאהוב את עצכם
אתם אוהבות לאכול?!
תאכלו
בסוף מישהו יאהב אותכם
ואם אף אחד לא יאהב אותכם
תשאלו את עצמכן
למה אתם לא אוהבות את עצמכם :)