אומנם אני פחות מחצי שנה , רווקה נחשקת .
אבל היום בבוקר שכבתי רבע שעה במיטה הסתכלתי על הצד הריק , ואמרתי לעצמי מי יתרגל לחיים שכאלה?
להרדם ב1 וחצי בלילה ולקום בחמש וחצי , לחיות סביב כלב מהמם ומדהים רק שקשה לגברים לקבל אותו בגלל הגודל שלו והפרעות שלו.
אני מודה זה לא מספיק סיבה משכנעת , אבל הגעתי למקום שטוב לי .
עם השקט הזה , בלי מריבות , בלי געגוע בלי אובסבביות .
גם בלי האושר הזה.
כל פעם שאומרים לי להביע משאלה , אני מבקשת הלוואי שתהיה לי אהבה אמתית .
אבל די הפסקתי עם המרדף הזה , לא ממקום של יאוש ממקום של הבנה
שטוב לי כבר לבד
שאני לא רואה גבר נכנס כרגע לחיים שלי
ממקום של הבנה .
אוי עוד יש לי יום ארוך
ואני מרגישה טיפונת לא טוב
נקווה שנעבור אותו בשלום
מחבקת ואוהבת אותכם שיר מדהים לתקופה זו
שיהיה לנו בוקר נפלא אנשים עם מיליון חיוכים