ועוד פרק בחיים סטודנטית?

אחותי התאשפזה ביום שהגעתי לצפון ידעתי שזה יקרה אני אסע לצפון והיא תתאשפז  כיודע  לכם היא בהריון.

4 ימים של בדיקות וענינים עד שהוחלט על ידי הרופאים שצריך לעשות לה  קיסרי בחג .

אמא שלי  נסעה מיד לבית חולים אני לא מיהרתי  לא חובבת בתי חולים גם אם זה לאירוע משמח כמו לידה , בנתים שהיא היתה בחדר לידה  הסחתי את דעתי

 ניקתי בישלתי 

שתפתי כלים עד שהתבשרה הבשורה 

אמא מתקשרת 

" את דודה  כבר לא ל2 אלא ל3 "

 האחינית שלי נולדה ושמחתי

 כי  זה אחיינית מהאחות הכי קרובה  אלי 

שראיתי את התמונות בערב

 ראיתי שהיא  העתק מדיוק של אחותי 

 הכל היא לקחה ממנה ושום דבר לא מבן זוגה

 כל כך שמחתי  שהכל עבר  בשלום 

 כי מיום שיש הרופאים הלחיצו אותנו

 העדפתי לא ללכת לבית חולים אתמול כי אחותי אחרי ניתוח וכואב לה בטח עדין

היום אלך לראות אותה פנים מול פנים .

דווקא כשנסעתי והתרחקתי לקצה השני של המדינה ,  דווקא א  ז היתי צריכה את   השקט שלי .

 היינו באמצע  טיול גיפים אני ועדן  ירדנו  לנוח ,   מהנסיעה 

 כאשר פתאום  , מגיח  מבין האוהלים  שעושים את שביל ישראל 

ג'ונתן   אחד שהיה  איתי בצבא היה   בנינו שיחה קולחת חיבוק  ונשיקה 

 שלב הנימוסים

הוא סיפר לי שהוא יצא עם פרטנר  ממש לא טוב , ואני חושבת לעצמי  רציתי להתנתק  מכולם ובכל מקום אני מכירה אנשים אז אולי  בפעם הבאה בחול.

הוא ססיפר לי שהוא פורש מהשביל כי הפרטנר שלו לא רוצה להמשיך עוד  ,ואז משום מקום ממש 

 אתמול הוא שלח לי הודעה התכתבנו  איזה שעה שדעתיים היה נשמע שהוא מפלרטט איתי

  סיבה שממש לא ידועה הוא היה  איתי בצבא שנה בבסיס סגור הוא אמור לדעת איזה בנאדם אני.

הזמין אותי לאחת ההופעות שלו שיתקמו בקרוב

לא פוסלת אבל  גם לא מפתחת ציפיות ככה הכי טוב

 אוקי  האמת שאני ממש  מבולבלת ומפוזרת כרגע אני לא יודעת מאיפה להתחיל אבל אני מרגישה צורך עז לפרוק.

 ביום הראשון עד שהגענו   היה חמש כבר ולא היה לנו כוח לעשות כלום

 ביום השני התחלנו את היום בטיול  גיפים חמש שעות בדרך היינו ממש על הגבול לבנון וראינו את לבנון ממרחק  הליכה,  למען האמת קצת  פחדתי  

 אבל לא נתתי  לעדן את התחושה של הפחד  אני לא צריכה שהיא  תתחיל לפחד בנהיגה.

בסופסו של דבר חילצנו את עצמנו מהשטח והגענו לתצפית דדו צפינו בלבנון השקטה אך המסוכנת  כפי שאני מכנה אותה.

 אחכ  ישבנו במסעדה שאנחנו אוהבות בראש פינה רציתי   כל כך לעשות טיול בפקעין אבל  לצערי לא רק אנחנו   הכפר היה  מלא   ,   בתירים ותיירות 

 לכפר עצמו סיפור מעניין שארצה לטייל שמה   באחת השבתות הפניות שתהיה לי .

 אחהצ  חזרנו לצימר קראתי את הספר  השני של חמישים גוונים אני פשוט שרויה  בספר הזה,  מרותקת  נמתחת !

 בקיצור אחכ החלטנו ללכת לטיילת אכזיב עד  שעדן קמה כבר פספסנו את השקיעה והתבאסתי כי היו שתי מקומות עיקריים שאני רציתי ללכת  וזה פקעין והטיילת

 התעצבנתי ועדן אמרה שהיא לא רוצה לעשות את הטיילת כבר  כי חשוך לה  והיא מפחדת

 חזרנו לצימר  עם עצבים כי לא התחשק לי לאכול בחוץ

 הלכתי להתקלח ולישון קמנו בבוקר כיאלו לא חזרנו לצימר  בצעקות  וריב

 בבוקר נסנענו לטיול בשטח ערבי

ממש התחברתי לצד הערבי  או שלא

 ועכשיו חזרתי אחותי בבית חולים  כנראה היא תלד בשישי נאחלל  לה לידה   קלה