לא מבין למה זה היה טוב.
מצאתי את עצמי משוטט ללא תכלית ברחבי ת"א. חונה עם המכונית, מסתובב קצת, שב למכונית וחוזר חלילה.
בשלב מסוים פגשתי אותה במקרה. זה חייב להיות במקרה כי זמן כה רב חלף מאז דיברנו. אולי ידעתי שהיא לומדת ליד, אולי חשבתי שהיא עובדת ליד. איני יודע.
וכשראיתי אותה כבר התכוננתי לקרירות אולם היא דווקא זהרה משמחה.
היא לקחה אותי לסיור במקום בו היא לומדת
ומשם המשכנו למסיבה עם החברים החדשים שלה.
דיברנו, צחקנו, התחבקנו
שוב היינו קרובים כמו פעם
שוב לא הייתי לבד
או אז לרגע קט קמתי
וכשחזרתי היא כבר לא הייתה שם
עברתי בכל החדרים וקראתי בשמה
אך לא קיבלתי כל תשובה מלבד צחוקי לעג מהיושבים
על שאיבדתי אותה
ואז התעוררתי
עם זכרון ישן אשר עולה במרירות ולא מרפה
ובכיתי
בחזרה אל החושך.
http://www.youtube.com/watch?v=Xx3yXUunEq8