אומר לאמא שהכל יצא בסדר בבדיקות. זורק חיוכים נונשלנטיים לכל עבר בעבודה ומנסה להתנהג כאילו כל יום אני עובר ניתוח. ואז מקבל טלפון שמודיע שמחר בבוקר זה קורה. לא הצליחו לתפוס אותי בדירה שלי ולא היה להם את הסלולר אז טלפנו לאמי ובטעות פלטו את המילה ניתוח. כמובן שהיא נכנסה לסרטים ואז תיקנו מהר ל"בדיקה". אני חיזקתי ואמרתי שזה כלום. לא רציתי לקחת איתי מישהו לשם למרות שחבר הציע ללוות אותי. לא רוצה להיות מעמסה על אף אחד. אבל ככל שנקפו השעות התחלתי לפקפק בכל עניין הניתוח. הפחד התחיל להשתלט עליי (אני פחדן נוראי..). בדרך הביתה מהעבודה כבר ממש שקלתי ברצינות לבטל את הכל. מה הסיכוי שמדובר כאן במשהו ממאיר? בשביל זה צריך לחתוך אותי?
הרגשתי שאני צריך לידי מישהו מחר. פשוט מישהו שירגיע אותי. מצד שני, עניין הגאווה הטפשית שלי שמונעת ממני מלבקש מצד אחד ומצד שני לא רוצה מישהו מהמשפחה שלי כדי לא להדאיג אף אחד. הייתי צריך לפחות לדבר עם מישהו לפני השינה, כי היתה לי תחושה שזה הולך לילה ארוך, כזה שאני לא אהיה מסוגל להרדם בו. יוליה. ויוליה כמו יוליה, כששמעה על הניתוח מיד הציעה להיות איתי שם. הרגיעה קצת. אז עכשיו אני קצת פחות חושש. לפחות לא אהיה שם לבד הפעם.
אני שונא לשקר. ליתר דיוק, אני לא מסוגל לשקר. צריך פשוט לא לקפוץ לבית הוריי עד שהכל ייגמר.
שכל זה יהיה מאחוריי.
Morphia's Waltz \ The Gathering
I see your eyes
Blue and wide open
Take your time
my divine creature
My arms will provide
undivided attention
Sleep, child sleep
rest your eyes
until the sun comes up
and you'll awake
to light, everyones day
up again
Rest your head
in my lap, honey
The day I wept
is when I had you my love
Sleep, child sleep
rest your eyes
until the sun comes up
and you'll awake
to light everyones day
up again
בבלוג זה
בכל הבלוגים
