זה התחיל לא טוב. למען האמת זה היה לא טוב עוד לפני שהתחיל. מיום חמישי שעבר הרגשתי ממש רע לפרקי זמן ארוכים. לפני הטיסה הרגשתי אף רע כל כך ששקלתי לוותר על הטיול אבל בסוף הכרחתי את עצמי לטוס (ללא ספק הטיסה הנוראית בחיי מבחינת מצבי הפיזי). לשמחתי נחתנו תוך 40 דקות לפני שהספקתי להקיא את נשמתי או להתעלף :)
היו בעיות עם הרכב השכור שפתרנו יום לאחר מכן והיה את הלחץ המתמיד שאמי ואחי כל הזמן היו שרויים בו, בין השאר כי אמי לא דוברת אנגלית ואחי דובר אנגלית ברמה בסיסית ביותר, מה גם שהתברר שהם לא היו בחו"ל יותר מדי פעמים כך שאני הפכתי למדריך ולמתורגמן כצפוי. היה כיף לראות את חברתו של אחי לאחר זמן רב (to make long story short - היא היתה לא חוקית בארץ וגורשה ממנה לאחר שגרושתו של אחי הלשינה למשטרת ההגירה). אני מסתדר איתה יותר טוב מאשר עם שאר המשפחה שלי, בין השאר כי היא מולדבית וכי היא פחות או יותר בגילי (אפילו קטנה ממני).
קפריסין יפהפייה. נראית כמו חלק מישראל אבל הרבה פחות מפותחת והרבה יותר נחמדה ורגועה. זו לא היתה העונה כך שלא היו יותר מדי צעירים ברחובות אלא בעיקר פנסיונרים ארופאים שברחו מהקור.
מה שכן, הפחד שלי מהכיעור של הקפריסאיות התבדה אבל זו לא היתה חכמה גדולה: כמעט כל הבחורות ונותנות השירות שפגשתי שם היו בכלל רוסיות. הקטע שהן רוסיות שמתביישות במוצאן וכשגיסתי ניסתה לדבר איתן ברוסיות הן התעלמו ממנה בהפגנתיות.
האוכל שם היה מאוד מאכזב. שום דבר טעים במיוחד. בערך כמו האוכל המזרחי פה אבל הרבה פחות מגוון והרבה פחות טעים (וה-ר-ב-ה יותר יקר!).
כמדריך אני תכננתי את המסלולים ברחבי קפריסין ואילו אחי זכה במלאכת הנהיגה בצד שמאל. היה מטורף ומעייף. חרשנו את כל האי למעט הצפון שבידי טורקיה והבירה ניקוסיה.
מסתבר שאחי הוא זיין שכל הרבה יותר גדול ממני. כן, מי שמכיר אותי יודע שזה קשה אבל כאן מדובר ברמה אחרת לגמרי. כשאני מזיין את השכל - אני מדבר שטויות שהן כל כך שטויות עד שמבטלים את דבריי ונאנחים בייאוש. כשהוא מדבר...זה נוראי.
והשיא היה כשניסה לדבר באנגלית הרצוצה שלו. בקטע מסויים במדעה כל כך התפדחתי שהמלצרית שאחי דיבר איתה קלטה אותי ופשוט לא הצליחה שלא להתפוצץ מצחוק. אתם לא מבינים כמה נוראי זה היה נשמע! התפתלתי בכל פעם שהוא ניסה לדבר באנגלית. ואז כשהוא היה מתייאש ואני הייתי מדבר בשמם של כולם הייתי צריך לשמוע אותו ואת אימי חופרים לי בראש בעברית (בכלל, אחי התברר כמעין גרסה משודרגת יותר של אמי, כשהאירוניה היא שהוא תמיד היה צוחק עליה על כמה שהיא פרימיטיבית ולא מבינה מה הולך סביבה). אבל בסופו של דבר, היה די כיף שם. הרבה יותר ממה שציפיתי מטיול עם אמי :>
וכמובן אמי הרגה אותי בחתונה. החתונה נערכה בבניין העירייה בלרנקה ואני שימשתי כצלם הוידאו. אבל את ההצגה גנבה אמא שלי. ראשית, תוך כדי שאני מצלם את החתונה שומעים אותה צועקת לי הוראות (שכמובן ייזכרו לעד בסרט החתונה...) ואז הנייד שלה צלצל בערך מיליון פעם וכל פעם היא ניגשת לכבות אותו ולא מצליחה. אחח אמא אמא...
הרגע שובר הלבבות הגיע ביום האחרון כשנאלצנו להשאיר את אשתו החדשה של אחי בקפריסין מכיוון שצריך עוד לסדר ניירת בישראל לפני שהיא תוכל לחזור לכאן. הרבה דמעות זרמו שם. אבל יהיה בסדר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
