יושב ולוגם מהבירה שלי.
ניגשת בחורה חמודה למדי ושואלת:"אני בהתערבות, תוכל לעזור לי?".
שאני לא אעזור לעלמה במצוקה?
"אני יכולה להתנשק איתך?"
מתנשקים כחצי דקה. מנשקת טוב יש לציין. מודה לי והולכת.
מביט בטל, הרווק המתבודד לשעבר שהתחיל להסתובב לאחרונה עם מוטי ועימי כחלק משינוי האישיות שלו, והוא בהלם.
"למה אתה לא מנסה להתחיל איתה???"
מוטי ואני מביטים זה בזה ונאנחים. אני אוחז בבירה ומסכם לפני עוד לגימה :"טל, אתה כל כך נאיבי."
[כואב לי הראש. יותר מדי אלכוהול ופחות מדי יוליה.]
האחיין בן ה5 שלי ניגש אליי: "גיא, יש לך ג'ל?"
"כן, למה אתה צריך?"
"אמא תמיד שמה לי בבית.."
*כעבור חצי דקה שכולם צוחקים בבית של ההורים שלי והוא כולו עושה תנועות ביישנות חמודה שכזו*
הוא ניגש אליי שוב: "גיא אני יפה?"
"כמובן שאתה יפה! ולכן אתה לא צריך שום ג'ל כדי להיות יפה"
למען האמת, לפני זמן מה הוא באמת שבה אותי. נברתי לי במקרר של ההורים והוא ניסה לשדל אותי לאכול עוגיות שהוא הכין.
עד שבשלב מסוים הוא הפסיק לדבר ופתאום פשוט חיבק אותי בלי שום קשר לכלום. ואז חשבתי לעצמי איזה דוד גרוע אני עבור כל האחיינים שלי. כמעט ולא הפגנתי כלפיהם אהבה. ככה זה כשאתה עסוק בלרדוף אחר אהבות רחוקות ולא שם לב שאתה מפספס הרבה אהבה קרובה.
כרטיס טיסה לוינה? יש. חדר במלון? יש. שותפים לנסיעה? יש (אלעד וחברתו). יורו 2008 ברעל. כמה חבל שצריך להמתין חצי שנה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
