לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

99 דרכים לחיות

ואני תקוע בדרך ה100 בלולאה אינסופית.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

וידי מתאחדת עם אחיה


 

אז זהו. שנה ו9 חודשים אחרי אחיך הראשון ויצ'י ו5 חודשים אחרי אחיך השני ויני, נסגר המעגל. את מתאחדת איתם למנוחה.

אחרי שויני נפטר ניסיתי למלא עבורך את החלל. כשכל החתולים רצו לאכול את היית ניגשת אליי נופלת על רגליי ורק מבקשת ליטופים. ואם לא הייתי נענה פשוט היית משתרעת על הדשא הפוכה ולא מרפה עד שתקבלי את החום שמגיע לך. לא נפלת רחוק מאחיך...

זוכרת שבהתחלה, כשאחייך התחבאו בביתי מהסופות בחוץ את פחדת ממני והיית מתגנבת לדירה שלי רק כשחשבת שאני לא שם לב? בכלל, היית מאוד סגורה בהתחלה. עד שבעקבות העבודות בחצר התחלת להפתח לאנשים והפכת למועדפת על כולם. חתולה שקטה, ידידותית ומקסימה להפליא. ללא ספק היפה מכולן. לבנה כשלג ופנים כה חמודות.

ולראות אותך בבית החולים לפני ההרדמה, בקושי איתנו..אבל הגרגור נשאר.

המחלה הכריעה אותך לבסוף אבל אני מקווה שלפחות הנעמתי את זמנך בשנתיים שהתהלכת איתנו.

קשה לי כל כך לכתוב עלייך הספד... היית כה קרובה אליי. נוחי בשלום וידי מתוקה שלי.

:~(

 



נכתב על ידי אטלס , 16/11/2007 22:23   בקטגוריות חתולים, כשהמוות קופץ לביקור חטף, פרידה מסנואי  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סנואי הולך לישון


 

סנואי, אחד החתולים הכי קרובים אליי והכי מתוקים גוסס. היום בבוקר הבחנתי בכך לראשונה כשהוא לא נכח בארוחת הבוקר עם כל החתולים האחרים. כשיצאתי לעבודה ראיתי בו מכורבל בחצר הקמית. חשבתי שהוא סתם הרגיש מנומנם. כשחזרתי מקודם הביתה ראיתי אותו מכורבל כמעט באותו מקום שבו הוא היה בבוקר. בניגוד לתמיד הוא לא קפץ אליי ולא היה עירני וקולני. סתם ישב שם עצוב. התקרבתי אליו והוא החל ללכת באיטיות. ליטפתי אותו ושמתי לב שהוא מטונף למדי. ואז הוא נשכב שוב. האכלתי את שאר החתולים וכשניגשתי אליו ראיתי שהוא מכורבל עם בת לוויתו הקבועה. בדיוק כמו שהיו הפחדן וג'קי באותה תקופה בדיוק לפני שנה יום לפני שהפחדן נעלם לתמיד. בת לוויתו ניסתה להרחיק אותי כשהרמתי אותו. נשאתי אותו אל החצר האחורית ושם ניסיתי לנקות אותו כדי שאוכל להכניס אותו הביתה ולקחת אותו בבוקר לוטרינר אבל הוא ברח בזמן שניסיתי לנקותו ויצא מהחצר שלי אל אחת מחצרות השכנים. הוא לא אכל דבר והוא נראה חלש מאוד..

אני חושש שזו הפעם האחרונה שראיתי אותו. הייתי מאוד קשור אליו. הוא היה זה שנפרד ממני בכל יום עד השער כשהייתי הולך לעבודה וכשהייתי חוזר היה מלווה אותי לדלת. היה עושה מיאו וגררר כל כמה שניות כדי לזכות בתשומת לב.עד לפני יומיים הוא עוד התפרע ושיחק ונרדם לו בתוך מגירת הגרביים שלי....

זה לא הוגן שזה נגמר עבורו. זה פשוט לא הוגן:(



(סנואי משמאל)

נכתב על ידי אטלס , 7/12/2005 22:17   בקטגוריות פרידה מסנואי  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כינוי:  אטלס

בן: 45

ICQ: 113510555 

תמונה




13,534
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאטלס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אטלס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)