99 דרכים לחיות

בקושי חלף לו חודש ושוב אני נאלץ להיפרד מחתולה קרובה וותיקה למדי.

אמיצה נכחה בחיי מאז הייתה גורה ולמעשה תמיד נותרה במימדי גורה.

מעולם לא יראה מאף אחד. להיפך. תמיד ביקשה את קרבתם של בני האדם. תמיד ניסתה להסתנן הביתה. תמיד נדבקה גם לאנשים חדשים שלא הכירה.

כנ"ל לגבי חתולים אחרים. תמיד התחברה לכל חתול חדש ונהגה להתכרבל עימם בלילות.

רק אתמול היא עוד קיפצה עליי כהרגלה בזמן שהתאמנתי והיום, לאחר מאבק ארוך בבית החולים, נפטרה והיא בת 3 שנים..

זה לא נחמד לחזור ולגלות שחתולה שהייתה מאוד קרובה אליך נפטרה ככה סתם ללא כל סיבה.

קראתי לה אצילה והיא הייתה בת 4 וחצי בערך. היא גדלה בחצרי מגיל 0 ואף עיקרתי אותה בגיל צעיר מאוד. כשמה כן היתה, תמיד רגועה, תמיד אצילית בהתנהגותה.

בחודשים האחרונים במיוחד היא מאוד התקרבה אליי. תמיד ממהרת אליי ואז מצמידה את ראשה לרגלי ונעמדת. לא מתחככת ולא זזה. פשוט נצמדת וממתינה. אהבה שליטפתי את ראשה וכשהייתי מפסיק נהגה לטפוח באוויר כדי להביע את תרעומתה.

הייתי צריך להבחין שהיא כבר לא מתלהבת מהאוכל הרטוב שאני מחלק לשאר החתולים ובמקום זה היא מעדיפה לזכות בכמה ליטופים ממני.

בדיעבד אתה נזכר שלאחרונה היא נראתה קמעה מיובשת. אבל כעת זה כבר מאוחר מדי.

כשחזרתי הערב מצאתיה מוטלת ללא רוח חיים ליד פינת האוכל של החתולים. אני מקווה שלא סבלה יותר מדי.

ולמה אני כותב את זה כאן? ראשית כי היא היתה קרובה מספיק כדי לזכות בהקדשה הזו. ושנית, כי מחר יום הולדתי ולא ממש בא לי לספר את זה למישהו ביום שכזה..

אז זהו. שנה ו9 חודשים אחרי אחיך הראשון ויצ'י ו5 חודשים אחרי אחיך השני ויני, נסגר המעגל. את מתאחדת איתם למנוחה.

אחרי שויני נפטר ניסיתי למלא עבורך את החלל. כשכל החתולים רצו לאכול את היית ניגשת אליי נופלת על רגליי ורק מבקשת ליטופים. ואם לא הייתי נענה פשוט היית משתרעת על הדשא הפוכה ולא מרפה עד שתקבלי את החום שמגיע לך. לא נפלת רחוק מאחיך...

זוכרת שבהתחלה, כשאחייך התחבאו בביתי מהסופות בחוץ את פחדת ממני והיית מתגנבת לדירה שלי רק כשחשבת שאני לא שם לב? בכלל, היית מאוד סגורה בהתחלה. עד שבעקבות העבודות בחצר התחלת להפתח לאנשים והפכת למועדפת על כולם. חתולה שקטה, ידידותית ומקסימה להפליא. ללא ספק היפה מכולן. לבנה כשלג ופנים כה חמודות.

ולראות אותך בבית החולים לפני ההרדמה, בקושי איתנו..אבל הגרגור נשאר.

המחלה הכריעה אותך לבסוף אבל אני מקווה שלפחות הנעמתי את זמנך בשנתיים שהתהלכת איתנו.

קשה לי כל כך לכתוב עלייך הספד... היית כה קרובה אליי. נוחי בשלום וידי מתוקה שלי.

:~(