פרה ליקקה אותי

לא מזמן המחשבה על להימצא שכנה עוד בגדר האפשרי או המותר.

ואם הזמן שעבר ראיתי שחציתי רק את מגבלת: הזמן מרפא הכל, ולא נותר עוד דבר חוץ מייאוש מתמשך ונראה אמיתי, הרצון הזה להניח להכל, לעצמי לך ולו, לצאת למגבלות לא כמוני.

אני רוצה לנתק אותך חצי חצי

שלא יהיה אדם שיעזור לי לאבד תקווה, שיעזור לי לחשוב שהחיים האלו הם מה שיש, אני לא צופה בחיים כאלו לעצמי גם אם אני רק אחיה בלחפש אחרי מה שמו של שמה.