| 10/2007
הסופרנוס
מיד זהיתי שהיה מדובר באדם מיוחד; פרי חלציי הוירטואלי אשר הושרץ לפתע אל תוך חיי כתוצאה משימוש הגובל בכרוני של מגוון חומרים משני תודעה, בשילוב עם התמכרות בלתי נשלטת לאינטרנט אשר שחקה את היכולת שלי להבחין בין מציאות לדמיון. אם לומר את האמת, חשדתי בכך מראש, לא כי משהו מסויים נאמר אודותיו, ולא בגלל החיבה המוגזמת שלו לדילדואים גדולים ונעימיםלהיפך, זוהי הסיבה היחידה שבזכותה ציפיתי לפגוש אותו, אלא בגלל המשפט "הראה לי את חבריך ואראה לך את עצמך" . קרה לכם פעם שפגשתם ילד ולא הייתם בטוחים אם הילד אוטיסט (ותמיד כיף לצחוק על אוטיסטים) או סתם טיפש? כאלה היו החברים שלו, סטס ואורי, רק פחות מוצלחים. גם לא היה צורך לפגוש אותם כדי לקבל את הרושם הזה.
"דו יו האב נאטורל נייל, סיר?", הוא נבח לעברי.
באופן אינסטינקטיבי מצאתי את עצמי פונה חזרה אל הדת, מייחל אל כל ישות על טבעית זמינה שתסכים לבצע עיסקה קטנה, אך מפאת המחסור החמור בזמן נדון במחיר לאחר שאחתום, רק בלבד שהיצור המבחיל, המעורר רחמים, הקטן, הבינוני, הגדול, הבהמתי, והסקסי הזה לא יהיה הוא*. בכל זאת, "איי אם דרור ליפצ`יק" הוא אמר והמשיך, "אנד איי ואנט או שו יו סומטינג אמאזינג פור יור ניילז. איט איז קומפליטלי נאטורל אנד איי וונט פוט אניטינג און יור ניילז".
דרור עמד מולי כשעל פניו חיוך רחב אשר מיד מסגיר את הגאווה הכנה שהוא חש כתוצאה מהשלמת המשפט הנ"ל בהצלחה, ובידו הימנית, חצי חבויה בתוך הסינר הבוהק הנושא את השם `הסופרנוס`, כרטיס ביקור המבטיח 20 אחוז הנחה על סבון מינרלי בתנאי שיוצג בעת הקניה הבאה.
החיוך עדיין על פניו, דרור שכב על הרצפה חסר הכרה.
ג`ינס שחור ודהוי אשר נראה כאילו הוא נדחה כתרומה לצבע הישע היה הדוק סביב מותניו; מזוודה חומה ואלגנטית קשורה באזיקים אל ידו השמאלית; אין-ספור מטוסים ואנשים ממגוון מדינות נושאים דרכונים ומזוודות סביבו; דרור ניסה ללא הצלחה לזהות את המבנה המיסתורי שהכיל אותו, לא תוהה לרגע מאין החבורה באחורי ראשו או מדוע הוא נשען על שלט ורוד ומהבהב אשר נושא בעברית ובערבית את המילים הבאות: `מוות`, `יהודים`, `ארצות-הברית`, `חזיר`, `קאפיטליסטי`, `מערב`; שפות כה בולטות לעין במקום כמו טקסס עד שגודזילה עשוי היה לנחות בטיסה בין-לאומית מטוקיו, לערוך מסע קניות בדיוטי-פרי, לאונן בשירותים הציבוריים ביחד עם ג`ורג` מייקל בלי שאף נוסע, מאבטח או שוטר היה מניד עפעף לכיוונו. דרור ניסה לזוז.
"כוס אמא של סטס ואורי" חשבתי לעצמי, רק בגללם אני עומד באמצע שדה התעופה DFW, מרושש לגמרי, מבריז ללימודים, בלי שום דבר לעשן, מחכה לשמוע את הצווחות של זר כמעט מוחלט אשר נגרר לפני מס` שניות ברחבי הרצפה אל תוך חדר סמוך בכדי לעבור חיפוש נקבים.
* אני יודע, חלק מהתיאורים הללו עשויים לסתור אחד את השני בעיני הדיוטים, אבל תמשיכו לנסות.
| |
| כינוי:
Limbless Timmy
בן: 19
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
