ואו כמה שהתגעגעתי ליקירי. היה נחמד מאוד וכיף לבקר את קרובי המשפחה בארץ שפעם הייתה שייכת לברית המועצות, אבל התגעגעתי לציוויליזציה, לאינטרנט מהיר, לבוריס היקר.
אוזבקיסטאן היא מדינה מתפתחת, שרוב התושבים שלה את אוזבקים, הם מוסלמים אבל לא ערבים, הם מדברים אוזבקית, ובזמן ברית המועצות היו שם מלאאא רוסים, ולמען האמת המדינה עצמה הייתה קצת יותר תרבותית מהיום \=. לאחר פירוק ברית המועצות באוזבקיסטאן התחילה "אוזבקיזציה" מאוד גדולה, ז"א התחילו פחות להתייחס לרוסית וכו', למרות שגם היום יש שם אנשים שמדברים ברוסית, אבל המעטים שנשארו שם הם אנשים די עניים סה"כ.
וזה היה תקציר על אוזבקיסטאן, כי בד"כ כשאני אומרת איפה נולדתי אנשים מרימים גבה חח.
בינתיים אין תמונות כי אמא עוד לא העלתה למחשב, אבל היה ממש ממש כיף, כל הקרובים האוזבקים שלי לא יותר מדיי שונים מהמרוקאים שכאן, כך שההשוואה הזאת הייתה בהחלט משעשעת. אבל הכי כיף היה עם הקרובים המאוד קרובים- אח שלי אמא והמשפחה שלו, בן הדוד שלי טימור שגילה לי שמוזיקת ראפ ברוסית יכולה להיות מאוד עמוקה, וצפיה ללא גבול בפרקים של This is Хорошо. [ואז בוריס ואני התחלנו לצפות בזה ללא סוף ולמות מצחוק]
אז באיזשהו שלב אני אפרסם תמונה או שתיים, בינתיים צריך לסדר המון דברים שקשורים למציאות, כמו לשאול את אבא אם הוא יכול לשלם חצי מתשלום על לימודי האיפור שלי, לשכנע את המורה שלי לחלילית שממש לא בא לי להשתתף בתחרות הנגינה בעלת הרושם המעפן, ולא בא לי לנגן כ"כ בתקופה האחרונה, לחזור לעבודה [לאאאאעאעא] ולצלם קליפ נוסף של סייברדאנס לעזאזל!