רגע לפני

זו הפעם הראשונה שאני כותבת כאן משהו, ולא רק מוסיפה קטעים שכתבתי בעבר...

קשה לי לומר כיצד אני מתייחסת לקטעים שפורסמו בבלוג עד כה, כיוון שמבחינה רציונלית אני מסכימה עם רב הדברים, אך התחושה כבר נעלמה.

רב הדברים נכתבו כביטויי לרגש שאני משתדלת למחוק בחיי היום יום שלי, ומצד שני לקבל כחלק ממני.

אינני יודעת מי אני- זה השינויי עליו אני מדברת בכותרת הבלוג, והקטעים המצורפים מתארים את הדרך שאני עוברת במהלך השינוי הזה.

אני מניחה שפרסום הבלוג הזה הוא שלב נוסף שאני עוברת בנתיב להגדרה והקבלה העצמית.

הדרך שלי לומר- "כזו אני", ולא אוכל יותר לנסות להיות מישהי שאני לא, מישהי שאולי יחבבו יותר, מישהי שהייתי רוצה להאמין שאני.

לא אוכל יותר לנסות לשנות את עצמי, כי מעתה רק אבחן את השינויים שאני עוברת- מכח החיים וההוויה, ואולי אגלה כי אלה אינם שינויים כלל, אלא גילוי העצמי שלי.

אינני מתביישת יותר במי שאני.