להתחיל מאפ0

כשאני הולך

דבר לא בא עימי.

אני נטול כל עקבה.

אפילו שמי אובד לי

כאשר אני הולך.

כשאני שב להכרה

אני זוכר בערך.

וגם כשמתאמץ

דבר לא בא.

לפעמים אני נתקף

חלום ישן.

הנה אני על המרפסת

מוקף בידידיי.

ואז, כשאני שב

דבר מה חוזר עימי.

דבר מה חוזר בעקבותיי.

לפעמים כשאני הולך

אל מקום אחר.

מתאמץ אני עד כלות

שלא להתעורר.

ואז, ובכל זאת

כשאני שב להכרה,

שב בי משהו, נורא.

           גם לאלוהים גיהנום משלו:

           הריהי אהבתו לבני-האדם.