הו, יקירתי הרחוקה
מה עמוקים געגועי,
מה בלתי מושגות הן כמוסות ליבי אליךְ.
אומרים שקל יותר לאהוב חלום.
אומרים שקל יותר לאהוב את שרַחָק.
אני עכשיו מרגיש
קרוב אליךְ מעולם.
מה זאת למדתי עליי,
מה זאת למדתי על רגשות,
אומרים שאין גבולות לרגש.
אומרים שאין סייגים שאל לנפש לעבור.
את כמו קרקע לא-נחקרת
שלא דרכתי בה. ובכל זאת
ארגישהּ תחתיי.
הו, מה יאמרו לי
מה יגידו
כדי להקל על ליבי הנשסע.
ידי נקרעת אליךְ,
עיני מביטה אליךְ רחוק כאל פסגה מושלגת.
כן. זאת אני יודע,
יהיה עליי לגלות לבד. לבד.
הו אהובתי אני מרגיש
קרוב אליךְ מעולם.
"ידי החזיקה את ראשי, שהחזיק את אחרוני-מחשבותיו;
ומחשבותיו החזיקו את העצבות."
(מזכיר לי מעט איזהו משורר אשר למדתי להכיר בזכות גדולה מאד, ולכן אני מקדיש
את השיר הזה לשיר.)