מדברים פעמיים ביום
ומתראים שלוש-פעמים בשבוע
ויוצאים קבוע לחופשה
בחודש הרביעי.
ושטבעי שאהבה תדעך
ושקנאה תחרוג מהגבולות
ושגבירים יינשאו לבתולות
זבות מדם.
ושאדם הוא חיה חברתית
שהשנים קוראות לו – משפחה
ושנחתוך בעריכה את הילדות
כי זה דבר זמני.
וגם אני עושַה פה ויתורים
וגם אני.
ותני לי שניותיים לפנטז
על משהו אחר, כדי שיעמוד
על משהו יותר
שלא יהיה לי עוד.
ומי אמר שאנשים גדולים
לא מזילים דמעות
ושמגיל שלושים אין הפתעות
ובטחון היא מלה טובה
ומשמעות - פירושה אהבה
ושחושך זה דבר מסֻכן
וצריך לתכנן היטב את הזמן
כי בלתי אפשר לחזור אחורנית
ויש דברים שלא נאה להגיד
כי מישהו עוד עלול להיפגע
אבל אל דאגה הזמן מרפא כל מכאוב
יהיה טוב אדוני
גם אני, יהיה טוב
אבל תנו לי שנייה,
שכחתי, ידידיי, מה רציתי לומר
אה! בעצם כלום, אם אפשר.
:)
פיוט שחיברתי לפני שנים
אבל אני בדיוק לומד למבחני סוף הסמסטר, ובכלל – עומד בקיצה של תקופה עמוסה (מחשבתית ופיזית) שהפיוט הזה מקיים עימה מן דיאלוג בהול.
נקרא לו, "פיוט של סוף תואר".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
™instinct
