להתחיל מאפ0

לא יכולתי לבהות בה יותר.

אז הותרתי אותה בצד הנהר

ובאקט מכוער של חירוף אנושי

היא לא נפרדה לשלום.

ובדרך חזור נתעצבתי.

איך הלכה היא יפה וחיוורת

ולעת כוכבים היא הופיעה שוב

היא באה אלי בחלום.

ויכולתי לומר לה אותי

והיא לא השיבה.

רק הקשיבה בשקט מופתי.

כמו היינו שוב יחד, אז

על שפת הנהר. אבל עכשיו מאוחר בשבילנו,

עכשיו היא באה אלי בחלום.

כאשר קלו כל הקיצים - נותרת אהבה.

[התמונה, אגב, שייכת ליוצרת צעירה ומוכשרת.]