להתחיל מאפ0

כלומר, אהבתּי חסרה מאום.

עדין כשיורד הגשם

מחלחלת לי בחלון. תמונתה:

אכסדרה של חורף ירושלמי.

את כולן אהבתי. ואף

טרם חדלתי מאהוב

(כשערפל יורד על הרחוב.)

כי זה מזכיר את ז'בוטינסקי בזריחה.

ישנם ימים בהם עיניי מוצפות באהבה.

ריאותיי נושמות אוויר סמיך של נהייה,

ידיי כמהות רק לחבקן. אמנם, ישנן

שאינני מסוגל עוד.

(להתנות בן גינוניי.)

בזיכרוני מעת לעת

כמעט שוכח שאינן.

ואם אמנם – חלקן

ברות קיימא. אחרות,

תמונות הן במעמקיי.

כשערפל יורד על הרחוב

אני נזכר. בחדר מדרגות,

עירום. כלום

הייתי מנשק שוב?

מנשק שוב, לשלום.