כשאגלךְ תהי כולךְ תצרף שלמוּת.
יהיו לךְ את העיניים שלךְ ואת הצחוק שלךְ,
וקצה אפךְ יקפץ בשובבות כשתדברי
בזכותו של דבר מה בעל משמעות.
יום יבוא אני אומר לךְ
ונלך אתְ ואני ונכבוש את העולם הזה.
אחד אחד
הם יחכו לנו.
את הזמן המשתייר, כאשר אינךְ עימי עדין
אחליף בשיגיונות ליבי:
אצבעותיי תרים בינות כמו-פסוקת-שיערךְ
חיבוקי מהודק סביב דימוי-גופךְ גרום האיברים.
לימים, מצאתי
כי מעט ממךְ פזור בכל מקום אליו אפנה,
תמיד אתְ בעזרי.
הערב
נפלה באוזני קצתה של בת-קול נחלשת;
נערה צוחקת בצחוקךְ, ברחוב.
ברגע הסתובבתי מתוך דחף-קבוע
לחפש
אם
אָתְ
לא שם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
™instinct
