 כינוי:
™instinct בן: 38
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2013
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 אני רוצה לאהוב כמו בקנדה.
אישה חולקת אהבתה הבתולה
ככפיר אריות המשחק עם איילה
מתוך חפות המודעות ניתן בה חופש:
בְמִקסם היולי, ללדת אהבה.
כשתיפרד לראשונה, יעטפו גופה בגדים
חברתה הטובה תאמר לה: צאי אל הרחוב
ולמדי-נא לאהוב, לא כמו ילדים:
חִשפי טפח, כסִי טפחיים
סִתמי הפה, הצליבִי הרגליים
בפגושתי אמש בבחורה כזאת, אמרתי לה:
אני רוצה לאהוב כמו בקנדה
שם, שמעתי, כי הם לא נועלים את הדלתות.
מוּדָעוּת:
" מודעות זה לא רק לא לפגוע באחר זה גם לחיות. מי שחי יותר, מי שמפחד פחות, מי שיוצא יותר החוצה, מי שמשאיר את חליפת המגן מאחור, הוא גם מודע יותר. "
המילים מהן מורכבת "אהבה"?
"בטח" – איזו מלה מקסימה. בסופ"ש האחרון היא שבתה את ליבי. היא וכל החוויות הנפלאות שמתלוות בעקבותיה. "בטח", "כן", "אין בעיה", "כמובן", "ודאי" – "מה שתרצה". לא, לא מדובר פה על מחויבות או על סוג של הכרח, זה הכל תולדה של רצון. רצון טבעי, זך ומטוהר. רצון שבסופ"ש האחרון לגמרי שבתה את ליבי. ואני מרגיש כעת, מחויב לה לחלוטין. סליחה! – רוצה, בשבילה.
| |
לאחר זמן מה, אתה מבין.
לאחר זמן מה, אתה מבין
שאין בך עוד כשרון
להציע לעולם
ואם כבר
אז כישרונך תחום
ויש להציעו לקבוצות
מוגבלות ומסוימות בלבד.
מרכולתך נצטמצמה
כתיבתך אינה יותר תמה
ובעצם – מן אחרון נכסייך
שהיא למעשה אי הודאות
גם נושלת במסווה
של קניין רוחני
ואתה עני, למעשה
עני בודאות רבה יותר
מאשר היית כל דבר אחר
בימי חייך החולפים.
וככל שאתה נפתח
אליו, אל העולם
כמו הים אל החופים
אתה מוכרח לשאול את
עצמך לפעמים:
מה יש לך לתרום
בעבור כל ההיכרות הזו
ומה יש בך לאבד
משום ההיכרויות הזו
עם העולם
בכדי לא להפוך דק ונספג
ולגלות כי הינך אגם [אדם]
אשר הגיע אל קיצו
באיטיות ותוך חלחול מתמיד
כך מסתבר, בלתי-מורגש
והשלטים אשר בעברך העידו
"גובה פני הים", כעת מורים:
"פעם זרמו כאן מים"
ולמלוא אי שביעות רצונך האפשרית
ילדים בטיול שנתי
מלקטים מן קרקעיתך העירומה
את צדפייך הפתוחים.
"איש תל אני.
אבל בכל השכבות
עוד משהו זע."
בשבתי בבית עם החברים
כשאלכוהול ניגר כמו נקטר מן שפתיי הכוסות, בסעודת חג הבציר על האולימפוס. הרעש, העשן, קולות הצחוק הבלתי נשלט וכל שמצופה מכינוס טרום-התפרקות של כל כך הרבה אנשים מוכרים ומוכרים פחות מתערבבים לכדי עיסה מושלמת של בצק אנושי, בהשראת האוויר הסמיך של תל אביב.
כך שעה, או שעה וחצי, שאני מקיץ ונרדם מהכרה למתרחש סביב ברדיוס של יותר מד' אמותיי הסמוכות, כשלפתע אני מבחין כי הטלוויזיה החליפה את פניה מאחד מערוצי המוזיקה לטובת מעברונים בערוץ התעודה, וכי השיחה הקולנית אשר זעזעה קודם לכן את הסלון, נתחלפה בדיון תבונתי למפתיע על סדרות התעודה החדשות שעומדות להקרין בערוץ – ועל פוליטיקה, כמובן.
בהתחלה כל זה נראה לי מייגע. את האינטלקט אני עוטף בניילון בועות ותוחב לאחד הקלסרים בסוף שבוע, ופותח אותו שוב לא לפני בוקר יום ראשון. ובכלל, לשם מה שפכנו את כל האלכוהול הטוב הזה שהבאנו מהדיוטי-פרי אם רצוננו הוא בחשיבה קוהרנטית, אני מפטיר בזעם מה. אבל התסכול הקטן הזה של יום שישי מיד מפנה מקום למחשבות אחרות, למחשבה אחת אחרת. שיש לי חברים, במיוחד המוכרים (ואפילו המוכרים פחות), שאוכל לשבת איתם, אם ארצה, בערב יום שישי, ולדבר על פוליטיקה (ממש מעט), ועל הדור הצעיר, ועל פניה של המדינה ושל התרבות בעיקר, ועל העוני, ועל תוכנית המתאר האחרונה של תל אביב שקיבלתי כמזכר באי-מייל מהחברה להגנת הטבע.
וכמה בר מזל אני, שאלו הם החברים שלי, וחברי חבריהם, ובכלל – האנשים שסביבי. שמאתגרים אותי באופן צולב וממושך, ואף פעם לא מצפים ממני לפחות. ושאם ארצה אוכל לעשות זאת, ולא לכרוך בניילון את האינטלקט איזו שבת אחת.
ושלמעשה, זה בעצם, ממש כל מה שאני רוצה.
אינסטינקט,
שהוא עצמו וחצי בשנה האחרונה.
| |
!Caution
אני אומר, אהבה: היא מתקיימת בתוך חושך שתוּק.
רואות - עיניהּ, פוגשות - ידיהּ
אבל בפנים חושך.
בפנים אין מלה.
איני אומר שאין מילים לאהבה,
לפעמים, אפילו, מהבלים עושה היא היגיון.
אבל הקרביים,
הקרביים שלה טבועות בחשיכה
כחתול דרוּך שטלפיו – ציפורניהּ הארוכות של הנקמה
והן מחכות להינעץ:
פעם ראשונה בחתול, ופעם שנייה באוהב
בכיווץ אחד של לב.
"אהבה היא התשוקה הבלתי נשלטת שישתוקקו אליך באורח בלתי נשלט.."
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
