 חשבון.
אהבה איננה כלכלית.
משבעת אהובותיי הכבירות זוכר אני מעט מאד
שתיים מהן אינני זוכר כלל, ועל אחת
יום יום אני שוקד באי-זכירה.
דווקא הצעירה היא זו המצודדות בעיני כעת
בימים בם אהבה הייתה עוד אהבת-אמת
(ואולי יש להאשים בזאת את הילדוּת?)
מערכות היחסים הם לא דברים המנפיקים
תשואה. זו כבר מאורסת, וזו כבר נשואה
לא מהן תבוא הישועה אליי.
דווקא הצעירה היא זו המצודדת בעיני כעת
בימים בם נישואין היו לקחת - לא לתת
(ואולי יש להאשים בזאת את הבדידוּת?)

" נתקפתי עוד רגע של 'חיי לאן?', המבעית אותי מדי תקופה, והגעתי למסקנה
שהשאלות אשר צריכות להישאל קודם לכן הינן 'חיי מאיפה?' ואז 'חיי היכן?' "
תשאלו אותי על "הרבה נשים"
החברים הקרובים שלי נוטים לפנות אליי רבות בנושא נשים (קצת כמו שאנשים מהחדר כושר פונים אליי בנושא מחשבים). כאילו זה שאני יוצא עם הרבה בנות עושה לאותי לאיזו סמכות מאוששת בנוגע למין הנשי. אני אומר לכם זאת, באופן כנה ולדעתי גם מתוך מבט אובייקטיבי:
אינני מבין יותר בנשים מאשר אני מבין בכל תחום רנדומאלי אחר של החיים (למעשה, אני מבין אולי פחות). אני בן אדם תבונתי וככזה ההסתכלות שלי על העולם היא אחרת, אבל בהחלט איננה יוצאת דופן בנושא הזה המסוים. יתרה על כן - הכמות, לדעתי, רק מפחיתה מן התבונה, וככל שאני יודע יותר נשים כך אני יודע בעצם פחות על עולמן.
אם לנסח זאת אחרת: החיים הביאו אותי למצב בו אני יודע הרבה מאד על "הרבה נשים". תשאלו אותי על "הרבה נשים" ואענה לכם בדיוק רב על כל השאלות, תשאלו אותי על "אישה אחת", ידידיי, ולא אדע לומר לכם כלום.
אני זוכר אמנם, תקופה שונה, בה תרתי משמע – חשבתי אחרת.
(ואני אכן מבצע תמרון איטי וארוך כדי לשוב אליה בחזרה.)
אינסטינקט, שמאס בתואר הראשון ומחפש מישהי מעניינת לעשות עימה מאסטר :)
|