על נשים, גברים ומה שביניהם: סקס.
לא מזמן חיברה אותי נערה צעירה (יחסית) לפייסבוק. היו לנו 2 חברים משותפים כך שלא חשבתי כלל
שבזה מדובר, אבל מאוחר יותר התברר לי שהיא מכירה אותי מהבלוג. ניהלנו שיחה יחידה בהודעות
פרטיות על הבלוג ועל החיים שמחוצה לו, ועל ההבדלים התהומיים אשר מתגלים לפעמים בין השניים.
הנערה התעקשה כי יצא לה להכיר אנשים מהבלוג והם אף פעם לא מה שהם "מציגים במילים היפות
שהם יודעים לכתוב". את דעתי בנוגע למעמד הבלוג מול ה"חיים האמיתיים" כבר יצא לכם לקרוא לכן לא
אפרט, רק אומר בקצרה שבלוג בר קיימא ומתוחזק היטב, מעיד לדעתי יותר על האדם מאשר פרק זמן
דומה של "היכרות אמיתית". בכל אופן, לאחר דיון קצר זה לא דיברנו עוד, וימים אח"כ כבר הבחנתי
שהיא מחקה אותי מרשימת החברים – דבר שאני יכול רק להאשים, לאור דבריה, בסטטוס שכיכב אצלי
בפרופיל אותו הזמן, ואשר עסק בבחורות ובסקס מזדמן בצורה גברית טיפוסית (ומצחיקה!). מה שגרם לי
להרהר –
לאנשים צעירים תפיסה מאד רומנטית בכל מה שקשור לסקס. אני נזכר בבחורה אחרת אותה פגשתי
בטיול לכינרת כשהייתי כבן 18. היא הייתה אז בת 15. ישבנו במכונית והיא הוקסמה מן הסיפורים שלי
על חיי הוללות תל אביביים ועל סטודנטית מבוגרת ממני שיצאתי איתה כמספר שבועות אותו הזמן. "אז
כבר שכבתם?", היא שאלה בעיניים גדולות. "לא, אבל אנחנו יכולים בקלות לשכב" השבתי. "אבל אתה
מכיר אותה כל כך מעט זמן" היא התפלאה. "נכון, אבל שנינו אנשים בוגרים, והיא כבר עשתה סימנים של
רצון בכמה הזדמנויות, ואם אני ארצה אז אשכב איתה" הסברתי. עם הסטודנטית לא שכבתי בסוף, ונדמה
לי שבגלל זה היא גם נפנפה אותי בשלב מסוים. אבל הנערה הקטנה צדקה – אני פשוט לא הייתי מסוגל.
מה שכן, משהו בי החל להשתנות.
ממרום גילי כעת אני יכול כבר לספר ששכבתי עם בחורה אחת או שתיים שלא הייתי מאוהב בהן עד מעל
לראש. אמנם לא נהניתי מזה ממש (שלא לומר בכלל בפעמים אחדות) אבל יש לי הרגשה שעם הזמן גם
זה עתיד להשתנות. סקס לא איבד מן הקסם שלו, לחלוטין לא איבד מן הקסם שלו! אבל הוא כן נעשה
פשוט יותר, וההתעסקות סביבו מסובכת פחות. אני זוכר את עצמי כנער צעיר, כבן אותו הגיל של הנערה
הצעירה עליה סיפרתי קודם, מוקסם מן ההתייחדות הזו הסופית, שבה שני גופים עירומים מפשילים גם
את כיסויי נפשם ומתמזגים בטוהרה אלוהית. אני זוכר את עצמי בן 18, כאשר החלו הסדקים הראשונים
להיפער ופתאום קיבלתי על עצמי שסקס הוא גם עניין פיזי. ואני מכיר את עצמי עכשיו – כמקבל
אלמנטים מסוימים על גופניותם הגמורה, וכמתגעגע לעילוי הנפשי שסקס נהג לסמל בעבורי, תורה
שהופכת נדירה ומוזנחת בעיקר באנשים הסובבים אותי, בנשים הסובבות אותי ובתרבות שמבחינתה בכל
המישורים – הולכת וגוועת.
אם לשפוט לפי ציר הזמן היבש, מהלך הדברים יביא אותי להסתכלות גופנית עוד יותר על הנושא עם
הזמן, אולי בסביבות גיל 25, ובגיל 30 כבר אהיה בעל בוגד ונורמאלי לכל הדעות, שסקס בעבורו הינו
רק סיפוק של יצר. אך אולי! אולי העובדה שגם ממרום גילי קשה לי עדיין לחוות סקס כהתנסות גופנית
נטו (כמו שרבים אחרים כבר עושים), ושבכל זאת אני מתגעגע למעט וללאט של פעם, גם אל מול כל
היצע הסקס המזדמן שעומד לפניי. ובעיקר – שבפעם הראשונה אינני נחפז להתקדם קדימה, אלא מרגיש
דווקא בצורך לחזור לאחור, ולעשות דברים קצת "אולד פאשן" מבחינה רגשית. אולי דווקא זה נותן
לכולנו עוד תקווה, ואם לא לכולנו – אז לפחות רק לי.
שלכם,
אינסטינקט, שהולך לעשות את זה כמו בן 17 בקשר הבא שלו, לאחר פסק זמן ממושך. (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
™instinct
