להתחיל מאפ0

נישקתי מספיק בנות בחיי

אולי לא היו מספיק

אולי לא היו בנות

מלאכים היו, שירדו להצילני

מן החיפוש שלא נועד להסתיים.

מלאכי עבר נותנים היו יד מכוונת

להוראות מדויקות גשו נא לכתובים:

צוד, אסוף, הבער

ואז כדרך פלא

תמצא מרפא לכל הכאבים.

שרפים עייפים היו אצלי,

שתקו הרבה, הביטו בעיניים

אני כל שהצלחתי להסיק היה:

תשחט את עצמך ואז תדע.

ואולי דיברו באהבה שאיני מבין..

                  "כמה מצחיק, כיצד עולמות כבים וכל הידע ששקדת לשלוט בו איננו רלוונטי.. אפסי."

חזרו בי שוב פּניהָ בשינה

דומעות ולא דומות לפּניהָ

מלבד ידיעת השינה את פּניהָ

פעמים רבות.

ומלבד ידיעת השינה את פּניהָ

בשנתי לא ידעתי

מה לעשות מפּניהָ

האם להישמר, או האם להתקרב

ורק כשהתעוררתי נתפרש בי עצב כואב

כמו על חיה שאבדה בטעות

ושערותיה ממלאות עדיין

בבית סדקים שלא נוקו ביסודיות.

והיא אמורה כבר היום

להיות מבוגרת מאד, ושונה

נאמנה במקום אחר לבעל אחר

שזוכר וזוכר

בכל יום לאהוב ולשמור אותה שוב.

                                                     גבר מוכן לבצע הכל עבור אישה אותה אהב פעם אחת מלבד לחזור ולאהוב אותה שוב.

בְּטֶרֶם \ יהודה עמיחי.

בְּטֶרֶם הַשַּׁעַר יִסָּגֵר,

בְּטֶרֶם כָּל הָאָמוּר יֵאָמֵר,

בְּטֶרֶם אֶהְיֶה אַחֵר.

בְּטֶרֶם יֵקְרִישׁ דָּם נָבוֹן,

בְּטֶרֶם יִסָגְרוּ הַדְּבָרִים בָּאָרוֹן,

בְּטֶרֶם יִתְקַשֶּׁה הַבֵּטוֹן.

בְּטֶרֶם יִסָּתְמוּ כָּל נִקְבֵי הַחֲלִילִים,

בְּטֶרֶם יֻסְבְּרוּ כָּל הַכְּלָלִים,

בְּטֶרֶם יִשְבְּרוּ אֶת הַכֵּלִים.

בְּטֶרֶם החֹק יִכָּנֵס לְתָקְפּוֹ

בְּטֶרֶם אֱלֹהִים יִסְגֹּר אֶת כַּפּוֹ

הערפל המתוק-מתוק מכחכח בגרון

כדבר מה שמשווע להיאמר.

אני מזמן רחוק-רחוק, והינך אף

רחוקה יותר.

וכל מה שחסר מוצא דרכו אל הגרוגרת,

בהכריחו אותך לנשום עמוק,

להודות בדברים שאין בהם טעם

אלה בשעה של ערפל מתוק-מתוק.

האדם מבטא את עצמו במידה זעומה מאד כאשר הוא מדבר בשם עצמו, תנו לו מסווה ויגיד לכם את האמת.