להתחיל מאפ0

כל בן אדם מסוגל לקחת חלק של יחיד בהמון.

ודווקא אל ההמון הזה

לעיתים אני אווה להשתייך.

אם רק ייטול ממני מישהו את חלקי.

או אז אקום לי. ואלך.

פירות שאינם בשלים

לא נופלים מהעץ בעצמם

ובפרט תפוחים ירוקים

על אנשים הסמוכים אל העץ מתחתם

אם אָשַווה אותה לתפוח

סביר שאנקוב בפתגם

כי מוטב אם הייתי מניח

שהיא לא תתרחק מהעץ לעולם

והעץ שקורס הוא בעובי היער

האם השמיע קול כשנפל?

כל מה שהיה אז חסר לי

הוא ביס מתפוח מורעל.

אסיים הערב בציטוט שנאמר כי לקוח מדבריו של נחמן מברסלב, ושלימים נעשה לשיר בשם 'שירת העשבים':

"דע כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם. כי כל עשב יש לו שירה, ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה.."

להרבה דברים יש שירה, אם רק תוכלו למצוא אותה. ט"ו בשבט שמח כולם : )

ובעניין אחר – יום הבוחר!

איווט האיום vs איווט, היום. (?)

בחודש שעבר דחה בג"ץ את החלטת ועדת הבחירות של הכנסת לפסול מהתמודדות את שתיים מן הסיעות הערביות הקיימות כיום במדינה. רוצה הייתי לומר, ההחלטה נפלה כתדהמה. רוצה הייתי לקרוא כותרות בעמודים ראשונים על התנגחות הראשים הזו בין שניים מן הגופים האקוטיים ביותר – הרשות המחוקקת והרשות המפקחת.

לכאורה, שני גופים רציניים אשר בסתירה לכל הנהלים מקבלים החלטות מנוגדות בעליל ומנהלים ביניהם מאבקי כוח ילדותיים לעיניי הציבור. ובכן, מסתבר שזו איננה הפעם הראשונה שאותה ההחלטה מתקבלת בוועדות הכנסת ומבוטלת בידי בג"ץ. למעשה, זו הפעם השלישית ברציפות. וכך זה מתרחש:

·       הצעה בדבר שלילת הלגיטימציה של מפלגה ערבית זו או אחרת מוגשת ע"י אחד ממפלגות הכנסת של הגוש הימני.

·    ההצעה מועלה לדיון בפני ועדת הבחירות המרכזית וזו מקבלת החלטה, שהרי ברור לכולם כי תתבטל מיד עם הגשתה לאישור בג"ץ. (אולי אחרת לא הייתה מתקבלת מלכתחילה?)

·        לאחר, נגוז ונפוץ כל דיון בנושא כאילו ולא הייתה זו החלטה מהותית וחמורה אשר התקבלה בכנסת ישראל.

אכן כך, ללא שום חרון או דיון נוסף, ללא כל התרעמות מצד חברי הכנסת המבצעים פרט אולי לקיצוני אחד או שניים, עוברת הממשלה שוב לסדר היום, כבכל שנה מן השנים האחרונות.

כאשר שמעתי על ביטול ההחלטה בידי בג"ץ – חרה לי. ראשית כל, כיצד זה מבטל בג"ץ החלטה שהתקבלה כבר בפעם השלישית ברציפות ע"י כנסת ישראל. הלוא אין שום תוקף חוקי לדרישת הרוב? פרט לזאת, "ערביי ישראל", אלו שזורקים אבנים ומפגינים בעד אויבינו, אשר נוסעים למדינות פוגעניות בזמן מלחמה (וזאת באם לא החרימו להם את הטרקטור בעוון פיגוע דריסה..) – איזה מן אבסורד זה כי סיעה של אלה תהיה חברה בכנסת ישראל!

הישראלי שבי מתקומם, הפטריוט שבי מצטרף לעוד חמש קבוצות שנאה בפייסבוק, אוחז באלת הבייסבול ופונה אל כיכר העיר. בדרך לכיכר מתעורר בי הדמוקרט, וזה מה שהוא אומר:

שלא אתפוס אותך מחבק לי ערבים פה.

כן, בהתחלה נוציא חברי כנסת שנסעו למדינות אויב מחוץ לחוק! גם כן רמאים, ודאי רצים וחושפים בפני כל המרבה במחיר סודות מדינה.. אלוף-משנה אלחנן טננבאום לפחות עשה זאת בעד סמים, שלא לדבר על גונן שגב, שר האנרגיה והתשתיות. אבל חרגנו -

אחר שנסיים עם זה נחל תכף ומיד בבחינת הלגיטימציה של כל אזרח ואזרח מתושבי המדינה. החוקים יהיו ברורים, למשל:

"מי שלא עושה לפחות שנתיים – שילך לגור במצריים!"

"מי שלא נלחם ברובים – נגרשו לחו"ל לחבק ערבים!"

המון סיסמאות עכשיו רצות לי בראש..

כן! זה מה שנעשה. ולא איכפת לי מאיזו סיבה ובאיזה נימוק יצדיק את עצמו הסרבן הנאלח.

מיד לאחר שנסיים עם זה, או אפילו תוך כדי – נחוקק את "חוק הפטריוטיות" כמו בארה"ב. נעבור על המיילים של כל אזרחי המדינה ודי בכך שאמצע חבר אחד באחת הקבוצות שלך בפייסבוק שהוא מלבנון ואתה נשלח לעשר שנים בכלא חביבי. אז תיזהר! שלא אתפוס אותך מחבק לי ערבים פה. אפילו לא בטעות.

לעזאזל, כשאני חושב על זה – גם "ישראבלוג" צריך מייקאובר רציני. אם ניכנס קצת לעומקם של דברים, אנשים פה מדברים יותר מדי את מה שעולה על רוחם ופחות מדי דיבורים תואמי מדיניות הממשלה!

=\

אבל רגע, כאן זה כבר נהיה קצת מפחיד, מה – ישראבלוג? אצטרך לוותר על הבלוג שלי?

אבל כולה ביקשתי להוציא אל מחוץ לחוק איזה אחמד טיבי שונא-ישראל ותראו לאן הגענו.

כן ידידיי, כך זה מתחיל.

ממדינה של כל אזרחיה למדינה שבוחרת אזרחיה – מיהם. ועד מהרה אם תעצבנו את הפקיד הזוטר במשרד האזרחות כי תפסתם לו את מקום החניה והוא יוכל להוציא גם אתכם מחוץ לחוק ולמי תערערו על זה? – בג"ץ? הצחקתם אותי. הוא כבר מזמן מחוץ לחוק עם כל ההחלטות הלא-ממשלתיות שקיבל.

אי אפשר רק קצת. אי אפשר רק חוק אחד, רק הפליה קטנטונת. דברים כאלה הם לכאן או לכאן. אם חוקי אזרחות – אז פאשיזם. אם דמוקרטיה – אז יש בה גם פרצות לאיזה אחמד טיבי פה ושם. ככה זה.

הרעיונות נחמדים, הגיוניים. מדינה שתהיה אהובה ומקובלת על כל אזרחיה, ומי שלא – שלא יהיה אזרח. אז בתחילה נוציא אל מחוץ לחוק כמה ערבים ושמאלנים, בהמשך גם דתיים מסורתיים ומעלה שלא תומכים בהתנתקות. מחר נצא לאיזו מלחמה חדשה ואז נוציא אל מחוץ לחוק את מי שלא ירצה להשתתף בה וכך ניוותר רק עם ליברמן בתור אזרח.

(האם היית רוצה לגור במדינה כזאת?)

נכון!

מאידך, המדינה הזו הוקמה כדי לתת מקלט טריטוריאלי ליהודים הנרדפים, אלה שנראה כי אף אחד אינו רוצה אותם במדינתו. כן! אדמה משלנו, להיות בה אדונים לעצמנו.

אין כל ספק בזכותה של האפשרות הזו בשבילנו. ומה יהיה חס ושלום בעוד כמה עשורים, בהם יווצר רוב ערבי במדינה. מה יהיה עלינו אז? עם כל הדמוקרטיה והחוקים המתירים שלנו? נחזור אז לבעייתנו ההתחלית, בעית הטריטוריה.

נכון! אין מניעה מלשלול קולות ערביים במדינה היהודית שלנו. או שנשלים עם העובדה שביום מן הימים לא נקרא לה יותר "מדינה יהודית". גם את ההמנון נאלץ אז בוודאי כבר לשנות.

לכן צריך, אם ע"י חקיקה מתאימה, או אם ע"י הקצאת קרקעות משלנו ומתן לערביי ישראל מדינה משלהם – להתכונן לאפשרות הזו. אבל זו לא אשמתם – זו אשמתנו. אם אנחנו רוצים מדינה יהודית אז עלינו לעשות את הויתורים. אז קחו קצת מירושלים, קחו מיהודה ושומרון ואפילו מהצפון היקר לי מכל אני מוכן להקצות לכם. אבל אל תשכחו שגם לנו אין כל כך הרבה.

רק תנו סוף סוף לכלכלה שלנו לפרוח ולדור הבא לשגשג. עזבו אותי ממלחמות. והכי חשוב, תעשו טובה – ומי שנשאר פה שישיר את ההמנון ביום העצמאות.

בזאת ידידיי לפחות, ליברמן דווקא בכיוון.

אינסטינקט.

כאשר סובל אני עושה זאת ברעש

צורם קצת פחות. ואף נעים

לקריאה. ומשקר ומתלונן ומתוודה

ומכנה כל זאת - שירה. ואכן,

מדי פעם נופל בי מן טון גאוני

אולם בשאר, התפל - אני סתם אני.

וזוּ דרכי לומר להּ, לכתיבה, שאני מתגעגע :)

מתוך כך ובהתאם לזאת,

למי שאינו מעודכן, מחזור המבחנים הראשון באוניברסיטאות מתחיל ממש עכשיו.

מכאן היא ההזנחה המסויגת, ומכאן הגעגוע לדברים שאחריי הכל, הם ברי מימוש!

והפעם משפט שהגיתי בו רבות תוך כדי לימודיי:

"ראשיתה ואחריתה של גאונות הינה אהבת האמת."

>> ובפינתנו השבועית: "אל תעשה לחברך.."

אציג בפני קהל הקוראים כנס הקרב ובא,

שאם אין לכם במקרה מספר אינסופי של

מסלולים ביוכימיים למפות –

אני ממליץ לכולכם שתלכו!

נשמע כיף!