להתחיל מאפ0

אל תאהבי אותי, רק לא זה!

אל-נא תאהבי אותי עדיין.

שכן אין בי בליבי להעניק לך חזרה

רק שפע של רוחות הסתיו, ושמי כוכב ויין.

אולי, במקום – נצא לשבת על החוף.

לאינסופיותו של קו האופק ישנו נוהג

להזכיר לאנשים את חייהם.

ספרי לי על חייך.

ספרי עכשיו את מה שטוב, ואז נשכב קצת

ופנינו אל הרקיע.

הערב, אם יבוא, נדבר על מה שרע.

את כל השאר כבר יגלה לי קו האופק.

מקץ ימים רבים אז אתהדר

כי הִכרתיך. ואת - אם תחפצי להכירני

נוסיף להעמיק.

על קו האופק, היכן שאין לו לאדם

חומות של חול. רק גרגירי שלכת מסיני

בשמי כוכב ורוח סתיו ולבנה פונה אל-ים

תבואי אֳתְ, תִקרב נפשך אליי.

או אז עתה, ליבי יאמר בי כי הכרנו.

וּיְשַלַח אוושת תחילה, מלב-אל-לב.

אך לא, אל-עוד - בקול מורם, כי אם

בשקט חם.

בחיק אדם.

ואת – אל נא תאהבי אותי עדין.

.Love comes like surprise ice on the water

.Love comes like surprise ice at dawn

כשאת נעה מתרדמת, בלי משים

אני פוקח עין אחת מתוך השינה.

- כל רגש הוא סוג של הבנה.

קוראת לי מחלום, מתנדנדה וּמתפתלת..

הנני. כאן, כדי להקשיב לך.

- כל רגש הוא גם מעט פתיחה של דלת.

את מספרת שחלמת על אמש, כיצד

לכלכתי לך את השמלה. אני צוחק.

- כי כל רגש הוא סוג של התחלה.

ואז אני שותק; את מביטה בי חרש.

נוכחותך: פתאום עוטפת, וקרובה.

- כל רגש הוא סוג של התחלה, של אהבה.

"הארועים הגדולים ביותר הם לא הסוערים ביותר, כי אם שעותינו השקטות ביותר."