להתחיל מאפ0

בוא נתערבב בבשמים!

בחושך תמים

נפריח בועות של חולשה -

בלי בושה.

עירומים,

בוא נתערבב בבשמים.

בוא נתערבב בבשמים,

במשגל עלומים

מתקתק.

נזרע חרש, בשקט הדק

עור וגידים -

מעשה ילדים.

בוא נתערבב בבשמים.

ניחוחות חדשים,

מרגשים!

של חוסר יכולת

יהיו מערבולת של מים חמים -

בוא נתערבב בבשמים.

כי בזה המשחק

כאן בשקט הדק

אין אשמים.

אז בוא נתערבב בבשמים.

לא יכולתי לבהות בה יותר.

אז הותרתי אותה בצד הנהר

ובאקט מכוער של חירוף אנושי

היא לא נפרדה לשלום.

ובדרך חזור נתעצבתי.

איך הלכה היא יפה וחיוורת

ולעת כוכבים היא הופיעה שוב

היא באה אלי בחלום.

ויכולתי לומר לה אותי

והיא לא השיבה.

רק הקשיבה בשקט מופתי.

כמו היינו שוב יחד, אז

על שפת הנהר. אבל עכשיו מאוחר בשבילנו,

עכשיו היא באה אלי בחלום.

כאשר קלו כל הקיצים - נותרת אהבה.

[התמונה, אגב, שייכת ליוצרת צעירה ומוכשרת.]

עוד לא.

זה עדין לא הסוף.

הוא אפילו לא קרוב

באופן יוצא מן הכלל.

ואף אינו קרוב בכלל.

ההר עוד מצפה מנגד

מעבר לו – הנוף

אבל זה, עתה

עדין לא

הסוף.

לציון 30,000 כניסות, ולקראת התואר הראשון -

זהו אינסטינקט עד לכאן, מתחיל את דרכו החדשה

וחושף את פניו [לראשונה], במידת מה..