להתחיל מאפ0

אם תבקשיני הפעם

ללכת בשקט לישון.

כי אם תבקשי אז אגיד לך:

חלומות אינם הם פירות הרצון.

אם תבקשיני הפעם

לא להעירך בבכי משינה.

כי אם תבקשי אז אגיד לך:

כי בכי אינו מתוך כוונה.

ואם תבקשיני הפעם

כי אם תבקשי לא לחלום

אז מכל דמעותיי לא יועילו:

אומר לך, בשקט: שלום.

מוטב כי לא אומר לךֳ מאיפה באתי

מקומות כאלו לא כדאי כלל להכיר

אם זה משנה, אז פעם

הייתי הילדה הכי יפה בעיר.

מוטב כי לא אספר לךָ מה ידעתי

דברים כאלו עדיף שלא לדעת

ובתמימות שלךָ, המשונה הזאתי

אני לא רוצה לגעת .

הגשם אז לקח אותי איתו

נמס כמו שעווה להוד ברקים

חֳצְיִי זלג אל הרחוב

חֳצְיִי נישא לעננים.

ושם הרוח הקרה הזכיר

איך הייתי פעם שיר.

איך התנוססתי בגאון.

דמיון היה לי כמציאות

ומציאות מעל לכל דמיון.

מתחרז הייתי עם שלולית

ושר עם טל,

מרחף במדשאות כמו מכחול.

הייתי אז שיר אהבה

ובלי סיבה יכולתי-כל.

כן, כך היה אותו הערב

לעת גשם ארעי.

אשר עשה עמי קצת חסד

והיה לי לראי, נקי וממורק

ולו לרגע.

(של הבזק-ברק.)