יש להותיר את הכל מאחור, כך אמרה
כשמסתיים לו סיפורי אהבה.
הייתי מוכן אז לחמוק אל האופק
נחפז, כמו ספינה גנובה
ולא היה לי ייעוד. ובמפרשיי הרפים
לא הייתה נושבת רוח.
הגלים היו משיטים אותי מחמלה
ואני, נישא הייתי
מפאת הרצון לנוח.
זה כלל אינו קל, כמו שאמרה:
הודו קרה.
ואני נסעתי לחפש תשובות.
וּכעת לשולי, מתכהים הגלים
ואני מהרהר - כמה נעים
יהיה להדהד מכאן ללא עקבות..
וללא כל אישה מנשותיי שתבוא
לחפש אחריי, מבין שאר הגברים.
כי בכלות התבונה, לא יודע אני
את שלא יודעים אחרים.
אכן! כמה נעים יהיה, לבסוף כל הייאוש הזה,
להיכנע.
כמו שעבד נרצע, עם הזמן שוכח חירותו..
כמו שהקפטן הולך עם הספינה.
אדם מסוגל לחיות ללא אידיאלים;
אולם עם שני אידיאלים בלב לא ניתן לחיות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
™instinct
