כתיבה עושה לי כואב בידיים.
(ובשאר מקומות שאין להם שם.)
אבל אני רושם. במגמה
לטעון כי מה שאין לו שם -
אינו ניתן להחלמה.
וכך, בגבורתי
אני נוקב בהם שמות.
לכל מה שנפגם
(וגם לשאר המקומות.)
הכל במחיר סמלי בלבד
אחד: כאב-באצבעות.

השודד מאיים באקדח ודורש: הכסף או הנפש.
האישה אינה כלל מאיימת אבל לוקחת את שניהם.
כמה תמונות מהעבודה החדשה:
שזה שם קצת מוזר לכנות מקום שאתה פחות-או-יותר בעיקר נהנה בו.
עוד לא סגרתי שם חודש וכבר דחפו לי לידיים מק-בוק חדש דנדש ואמרו לי "תיקח!", אז לקחתי :)
אז כך נראו החיים שלי לפני המק-בוק:

וכך הם נראים אחרי..
(מפליא כמה שזוג צעצועי משחק יכולים לעשות את החיים שלך טובים יותר.)

כולם הרי יודעים שתמיד יש אחד שגדול מהשני..

אגב, חיברתי את המסכים למן חמ"ל חנונים-מתכנתים מטורף.
אני חייב לנסות את זה בבית.


ואלו עוד תמונות סטילס!
טרם ראיתם את הקטע הזה שהוא עושה, כשהוא מזיז את כל החלונות לפינות ומכהה את המסך.
תאמינו לי, הוא יכול להיות כזה שוויצר לפעמים..
לבסוף, אסיים בציטוט מפי חביב הקהל ואיש הבשורה של השעה – הרב עובדיה,
המסביר על הדרך הנכונה להגיע לגן עדן, וגם, כמה מפליא, להצביע ש"ס בבחירות:
"הגיע הזמן של בחירות. בן אדם יכול לבחור לאיזו מפלגה שהוא רוצה. דמוקרטיה. יכול לבחור ליכוד, קדימה, מילכוד, מרצ - מה שהוא רוצה יכול לעשות. ויש גם ש"ס. כן, יש להם גם מפלגה. יכול לבחור בזה, יכול לבחור בזה - הוא יש לו יד חופשית לעשות מה שהוא רוצה. אבל האיש הזה שמע לקול המורים. הרבנים אמרו: תבחרו ש"ס, והוא אמר: אני אעשה כמו הרבנים. הלך ולקח את הפתק ושם אותו בקלפי סך הכל. לא עבודה קשה. לא שום טרחה יתירה.
והנה, אחרי 120 שנה, נפטר, בא לשמים. עושים לו דין וחשבון.. פותחים את הפנקס שלו. מה עשה זה? פותחים, כתוב פה שהאיש הזה בנה מקווה ב-250 אלף דולר. לא שקל, דולר! הוא בנה, וטובלות בו נשים, מיטהרות בנות ישראל. איזו זכות, איזו זכות. עוד מה עשה? פתח תלמוד תורה בלוד. לוד – שם ערבים, יחרב ביתהון (יחרבו הבתים שלהם – ק"נ). פתח שם תלמוד תורה, הכניס שמה קהילה גדולה ועשה קידוש שם שמים. יפה מאוד. מה עוד עשה? הבנאדם הזה פתח ישיבה במקום חילוני. עולה הרבה כסף והוא הלך פתח.
וזה משתאה: איזה? אני תפרן!
כל הזמן! מאיפה אני יש לי כסף לפתוח ישיבה, לפתוח תלמוד תורה, לפתוח מקווה? מאיפה יש לי כסף אני? אני תמיד תפרן. חצי חודש נגמר לי המשכורת שלי. אני עשיתי הדברים האלה?
..."
אני חושב שאתם יכולים לנחש לבד באיזה מוסר השכל זה נגמר..
הקב"ה מסביר לעילג התמים שכל המעשים של ש"ס (בהם בחר כמובן) נזקפים לזכותו ולכן ילך לגן עדן.
ואני שואל – מה העונש על שריפת צמיגים (?)
היו שלום.