להתחיל מאפ0

השיר הבא הוא שיר נהדר בפני עצמו

אך גם קטע מספר אשר טרם נכתב.

[או שמא, הספר הינו סיפורו של השיר.]

הוא שר היה לה בשקט

מנגינות שבשבילה כתב

עד שהייתה היא נרדמת

והוא היה מאוהב.

וכך נשארו הם שכובים

היפה והמשורר

עיניו מחפשות כוכבים

מבקשות שלא-להתעורר.

והנס שזכה בו לנגוע

השאיר מתנותיו לדורות

עוד בלדה כמוה

לא היו אחרות.

אלף לילה ולילה נפגשים היינו

לא בהיחבא, כי אם: בסתר.

בכסות לילה ולילה,

חדשות לבקרים

והיית לי יפה אז -

כי יפים הם דברים נסתרים.

מה מופלאה הייתה אהבתנו.

הלילה לא השחיר בה תׁם,

הבקרים לא חירבו רזי קסמיה

ובמגע עורך ברקו עיניי

אלף לילה ולילה

עת אור כוכבים בשמי ערביים נוגע.

שעות מדברים היינו

במיומנות שאין לה שיעור. האחד

בשפתו של האחר.

עם הידיים, ועם האצבעות

אלף לילה ואלף לילות

מתאמנים בשקיקה,

היינו נושים לתשוקה.

כך מפעם לפעם שואל הייתי לשמך

והינך, לעד לא החזרת לי תשובה.

אך בידיי, בגופי - הרגשתי

אלף לילה ולילה

עמוקות כאוושה בליבי:

כי ככה נראית אהבה.

"זה מתחיל בעינייך,

יורד ללשונך,

עולה בצחוקך

וחוזר בעינייך."

כמיהה

כמו זרעים היא.

גדלה לה לאיטה

ומשתרשת.

נובטת

עת פוסק לו

גשם ארעי.

והאושר

כמו הגשם.

מטפטף בכדי.

טיפין טיפין.

ניתז מבין עליו של עץ,

מחליק בעד מרזב ישן.

ולא די בו

לשכך אותות אהבה.

והגשם

כמו האושר -

אינו בר השגה.

מחליק מבעד שפתותיי,

ניגר מבין אצבעותיי.

ואין בפיו תשובה.

אך בשוטפו אותי

מחייה בי להבה.

*השיר הנ"ל נכתב ביום חול קיצי.