אני לא מאמינה שזה שוב קורא לי...
כאילו מה מה הפעם עשיתי לא בסדר???
בחרתי אותו בקפידה...הוא היה נראה כמו הבחור המושלם אמר שחולה עלי שהכול טוב והיה כל כך טוב אלי...
נראה כמו בחור רציני...לא סתם...
והנה אני שוב מוצאת את עצמי במצב הזה של חסרת אונים שמתחרטת על שפתחתי את המחסומים שמתחרטת שפתחתי את הלב.
די נמאס לי לבכות...באמת שנמאס...התייאשתי
הוא שבר אותי לחתיכות קטנות...
הוא אפילו לא היה מספיק גבר לעמוד מולי...
כנראה שבאמת כל חרא יכול להתחפש לבחור טוב...
אז מה עכשיו...איפה אני? מה אני עושה?
די נמאס לי באמת!!! נמאס לבכות נמאס לגלות את החרא בבן אדם אחרי חודש...
האם יש בחור שבאמת יהיה לי טוב איתו?
האם זה עונש על משו?
היום בדיוק הינו אמורים להיות חודש....
אבל יודעים מה? הכל לטובה....
אני אופטימית...בדוק יש מישו בעולם הזה שיתאים לי...
שיכבד אותי ושיתן לי ת'יחס שמגיע לי...
אני יודעת בדיוק מה אני שווה ולא אהיה מוכנה לסבול את החרא שאחד כמוהו מביא לי...אני לא אוכל את זה בשקט...
אז וואלה אם זאת הסיבה לפרידה אני מרוצה מעצמי...
הוא באמת חשב שאני אשב בשקט...שאגיד כן מאמי על וסבבה מאמי על כל שטות שהוא עושה ושהוא ממציא לי...
אז מה? נמשיך הלאה...נבחר ביותר קפידה...והפעם לא יהיה קל להפיל את חומות ההגנה...
מה שלא הורג מכשל? ומחזק?
קשה...אבל אין ברירה...
שוב לב שבור? אכן....
מיואשת? ביותר...
למה זה מגיע לי? כנראה שצריך לעבור את כל החרא הזה כדאי להעריך את הטוב שיבוא בסוף...
אבל האם הטוב יבוא? מתי יהיה בסוף?
טוב שיהיה לכם שבוע קל ומהיר...