לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כֵּנוּת



Avatarכינוי: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2006    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

4/2006

תחרות קארטה בודו-קאן ריו


 

טוב מספיק אם כל הפוסטים ההזויים. הגיע הזמן לפוסט נורמלי.

 

זהו אז ביום שני היה למכון לאומנויות לחימה "בודו-קאן ריו" תחרות ארצית שנתית. בקארטה.  

סיגפתי את גופי בשלל דרכי אימון מסורתיות. בינהם קרב "ג'יו-קומיטה" (מגע מלא) אם לירון "חגורה שחורה", חציית תל-אביב ברגל לאורכה ולרוחבה והכי חשוב שינון המנטרה: "אני לוקח מקום ראשון, קשה לישון קשה לישון".

שיאו של האימון היה בליל שלפני התחרות בו תירגלתי את הטכניקה הסודית בעשיית יוגה על פרווה (מלאכותית) של טיגריס סיברי במקום הידוע בכינויו: "א.פ.ק" שיכון המזרח,  תבורך פרוותו לחיים ארוכים, שפע ופריון ע"פ מתכון סיני עתיק של לאו לי שון.

כולי מתוח ממשטר האימון הנוקשה שהבאתי על עצמי אכן הגעתי עייף במיוחד לתחרות אך למרות זאת מתרגש מהמאורע האדיר שאני עומד להיות חלק ממנו. דמעה נפלה על מזרון אימונים בבוקר לעת צפייה.

 

ב - 10 השעות בהם נעשתה ההכנה הסופית והאולטימטיבית לקרב הפעלתי על ההכרה את מדיטציית הלחימה מסוג אי גו איסט.

היא אמרה אל תחשוב על הסכנה תתרכז במטרה ותדע שאני צרה צרורה. כי אתה רוצה לקחת מקום ראשון ולזכות בהכרה.

ואז באה חברה ואמרה שאני נלחם כמו איזה גורילה שחורה אליה הצטרפה חבורה שחשבה שאני לוקח מקום ראשון בלי בעייה ואני אמרתי:

What the Fuck? זו קנוניה הם רוצים להוציאני מנפש יהודי טובייה, אוהב גויים קונכייה, לרעך כמוך חגורה שחורה צפייה, כשעשיתי מתיחות נראה לי מתחתי כלייה.

 

בסדר אין בעיה אני המתחרה הבא ה- DJ שם את "Everybody was Kung-Fu fighting" וכבר היה אפשר לראות את הקהל נכנס לאטרף. זה היה מחזה סוריאליסטי אישה אחת הרביצה לביתה עם תיק, אבא אחד חשב שהוא סוס ועם 5 ילדים על הגב התחיל לקפץ לכיוון היציע. 2 ילדים שיחקו בגניקולוג וחולה כולם צעקו מכבי שלי.

אני מעצם היותי אוהד הפועל הזדעזתי מהטעם הנורא של הקהל והתפרצתי לזירה בצעקת "קייה" רועמת. 

 

קרב ראשון על השעון. ילדה קטנה מפוצצת בלון. קופץ בבהלה. בעיטה לכיוון המצח העליון. נוק אאוט סיבוב ראשון.

 קרב שני. שמח. עושה אווירון. מקבל סנוקרת לגרון. רואה כוכבים. ברקיע השביעי פתאום. אסטרולוג לוחם. חולם על ניצחון. ופתאום. רגע של הארה.

הפסקת חשמל אז הדליקו תאורה. זרקור מסנוור יעזור לי בעת צרה. אך במקום זה השמש כיסתה כוכבים, אני מקבל עוד בעיטה לפנים.

קרב שלישי לאחר ההפסד. אכבזה מרה בפה. מתוסכל שלא לקחתי מקום ראשון לקחתי השראה משמשון. ניצחון קל לקול תרועת קהל.

פסלון מפלסטיק וברונזה מדל. 

בסה"כ אני דיי מתוסכל. שנה הבאה לא השתתף בכלל.

חבל :)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 19/4/2006 12:55   בקטגוריות **כמעט רגע שיא, *לא רציני  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



11,721
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחייל בדיל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חייל בדיל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)