לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כֵּנוּת



Avatarכינוי: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

8/2010

מדעי משהו



"רגשות זה בעצם מחשבות מרוכזות", או מחשבות שחשבנו אותם שוב ושוב כך שהם הצליחו להתאבות לצורה גסה יותר.


כולם יודעים שמים זה כוח איטי וחזק, זרם קטן יכול לפעור חור בהר אחרי מאות שנים.

אבל גם שמש מלבינה, מאדה, מעצבת ומשנה את הסביבה כל הזמן. אחרי הכל משניהם מפיקים אנרגייה.

לכן "שמש מעצבת לאט, כמו מים"


כולם בטח מכירים את התיאורייה על תאים אפורים, נויירונים שנקשרים במוח כשלומדים משהו. אם זה נכון אז לא פלא שקשה לנו להתרגל לדברים חדשים   -   "זה כואב להתיר קשרים במוח"   (או משהו שכתבתי לפני המון זמן)




כי מדעי זה לא מילה גסה

נכתב על ידי , 27/8/2010 22:07   בקטגוריות **קצרים, **prose, *פסיכולוגי, מדע  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הסיפור



שאנחנו מספרים לעצמנו.

אותי לא אוהבים כי אני _____. אנשים הם כל כך _____. כולם רוצים ממני ______. המשפחה שלי היא כל כך _____.


לכל אחד סיפור משלו.
יש כאלה שיש להם כמה סיפורים. סיפור אחד לכל מצב, כמו בגד אחד לכל ארוע.

אם זה נובע מהצורך להכניס משמעות למאורעות חיים שרירותיים לכאורה או סתם מנטייה מפתה לדרמטיזציה.
הסיפור הולך איתנו, גודל עלינו, משתנה. אבל יש בו גרעין קבוע בכל סיטואציה, סוף והתחלה.
הכי עצוב זה שגם שאנחנו יודעים שהוא לא נכון, הוא לא מרפה. האדומים הם תמיד הרעים, או הצהובים. זה לא משנה בסיפור חייבים להיות רעים.
או טיפשים, או ביקורתיים, או קנאה או עצב או כעס או שמירה על כבוד. you name it.


לזהות ת-סיפור זה הצעד הראשון, ואז צריך אומץ. לעמוד מהצד ולתת לו לגולל את עצמו. והרבה כוח רצון שלא להגיב.
לצאת מהמחשבה שאם אני לא יגיב משהו יקרה. משהו רע.
והרבה ניסיון והרבה כישלונות בדרך. וגם אחרי שנה זה לא לגמרי עובר.
בכל מקרה זה עדיף מלהרים ידיים.

מילות סיום: יש סיפורים גסים. ברורים כאלה שגם הבעלים וגם הצופים מהצד יודעים שזה הסיפור שלו. ויש כאלה שמתחבאים.
מתחבאים. מתחת ללוגיקה והיגיון, רציונאליזציה של ארועים. או מתחת לנורמות חברתיות, הרי כולם יודעים שזו הדרך ה'נכונה' לנהוג במצב הזה.
במצב ההוא. בגיל הזה. עם הבן אדם הזה ... ... ...







עזבו אותכם מסיפורים.
תורידו Audiobook

 


 
נכתב על ידי , 11/8/2010 23:25   בקטגוריות **prose, *פסיכולוגי, התמכרות, הסיפור שאנחנו מספרים לעצמינו  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





11,720
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחייל בדיל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חייל בדיל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)