היום הכל נחתם ונסגר

היום סגרתי את העניינים עם בעלת הדירה הקודמת שלי

אמא שלי באה במיוחד כדי להיות איתי כשאני נפגשת איתה, הרגשתי שאני צריכה מישהו שיהיה לידי.

גם דיברתי על זה עם ג', ששאל אותי ממה אני מפחדת, אמרתי שזה לא פחד, אלא עניין של הרגשה שיש איתי עוד מישהו מלבדי, שאני לא אגיע למצב לא נעים איתה, שלא תהיה לי שיחה איתה כמו אותה שיחה בה היא דיברה אלי מגעיל. ג' היום נמצא עם הבת שלו, הוא התנצל שהוא לא יכול לבוא. האמת זה לא התפקיד שלו להיות שם בשבילי בכל מצב, אבל אכפת לו את זה אני יודעת, כי היום הוא התקשר אלי לשאול מה נסגר.

עדיין הוא יורד עלי על התקופה שהייתי מדוכאת משהו, האמת שלגור לבד עשה לי ממש רע, ועכשיו שאני גרה עם עוד אנשים, אני מרגישה הרבה יותר טוב מבפנים. מה גם שממש כייף לגור איתם. יש הבדל עצום ביני, מה שהייתי לפני שבועיים למה שהיום, היום אני מרגישה כאילו אחרת, לא ריק לי.

אתמול שביקשתי מאמא שלי לבוא איתי, היא בהתחלה אמרה שהיא לא תוכל, אבל אחרי מחשבה היא באה, אבא שלה, תמיד עזר לה בדברים כאלה, והיא אמרה שלפחות את מעט הגב שאני צריכה היא תתן לי. זה משהו שלפני כמה שנים בכלל לא הייתי מקבלת מההורים שלי. זו הרגשה טובה לדעת שאני לא לבד ויש לי גב. האמת שגם אמא שלי אמרה שעם רוב הדברים אני מתמודדת לבד, אבל הם שם, לפחות אמא שלי נמצאת שם רוב הזמן.

העניינים עם בעלת הדירה נסגרו כמו שצריך, היא לא עשתה שום בעיות ואפילו לא יצא לי הרבה לשלם לה עם כל החשבונות שהיו. היא אפילו הייתה נחמדה, ושמחתי שאמא שלי שם, אפילו שהיא לא אמרה יותר מדיי, הנוכחות שלה זה מה שהיה חשוב לי, עוד מישהו שיהיה איתי.

אני מרגישה הקלה עצומה, כאילו סחבתי משהו כבד על עצמי.

אבל מאז שעברתי לפה הרבה יותר טוב לי.

גם החדר שלי הוא בצבע שנעים לי להיות בו ויש פה את כל הדברים שלי, למרות שיש עוד כמה דברים שאני צריכה לקנות (כמו כסא למחשב, ועוד כמה מדפים), אבל סה"כ הכל טוב כאן.

אמא שלי דווקא התלהבה מהדירה, יש פההרגשה של בית, זה לא מקום קרתני כה כמו הדירה הקודמת, רואים שחיים פה אנשים.

בעבודה היום הייתה לנו ישיבת מחלקה. דיי מיותרת לדעתי. סתם דיברו איתנו על מבנה החברה ואיך שצריך לשפר את השירות וכמה חשוב לחברה שהשירות ישתפר, לכן נותנים לנו, הנציגי שירות (טכני/שירות כבלים/אינטרנט) כל מיני צ'ופרים, כמו HOT DAY שזה יום שיש בו מין פעילות כזו במוקד עם כל מיני צ'ופרים, מתנות לימי הולדת, כסף לצוות לימי גיבוש. סה"כ הרוב היה דיי משעמם.

בונים אצלנו אגף חדש ובסופו של דבר הולכים להיות בכל משמרת משהו כמו 300 נציגים, כאשר היום יש משהו כמו 150.

גם מתכוונים ללכת יותר לקראת הלקוח.

האמת שהיה היום Happy day לכל הלקוחות, זה יום שיש פעם בחודש שבו נפתחים 4 משחקים שהם בתשלום, חינם לכל הלקוחות. שזה דבר דיי נחמד ((:

חוץ מזה יש לי ערב צוות ביום חמישי, שצריך להיות דבר דיי נחמד, כי יש לי אחלה אנשים בצוות. האמת שמהקורס שלי הגענו 5 אנשים. והיו עוד אנשים וותיקים בכלל אנחנו מסתדרים מעולה, אני לפחות יכולה להגיד את זה על עצמי. אני לא יכולה להגיד שהעבודה הזו היא משאת נפשי, אבל בינתיים אני לא סובלת שם, ויש ימים שאני אפילו נהנית (זה בתנאי שהמשמרת שלי לא נמשכת כמו מסטיק).

יצא לי לדבר עם הX שלי השבוע, אתמול, היום. הוא משום מה חושב שבכל פעם שניפגש (כי אני מחזירה לו כל חודש חלק מההלוואה שלקחתי ממנו) הוא יבוא לבית שלי, האמת היא שאחרי שחשבתי על זה, אני לא ממש רוצה שהוא יבוא. הוא חלק משנה שהייתי מעדיפה לשים מאחורי ולא לקחת איתי יותר מדיי זכרונות לא טובים הלאה, והוא, יש לו חלק נכבד בזכרונות האלה. לא רואה שיש לו מקום בחיים שלי, למען האמת אני חושבת שאם לא הייתי חייבת לו כסף לא בטוח שהייתי נשארת איתו בקשר, אחרי הכל הוא צריך אישור מהחברה שלו לכל דבר, במיוחד אם זה קשור אלי.

חוץ מזה עכשיו כשאנחנו גרים דיי קרוב, אפשר תמיד להיפגש איפשהו באמצע (יש בית קפה בדיוק באמצע, בעצם קצת יותר קרוב אליו, אבל לא נרד לדקויות). ועכשיו רק צריך לעשות את זה בצורה שהוא לא יעלב. אבל באמת שאני לא רוצה שהוא יגיע לפה, אני לא מרגישה שהוא חלק כזה נכבד מהחיים שלי.

דרור למשל דיי החליט בשבילי על הדירה הזו. אם הייתי נותנת לו יד חופשית אני אפילו לא הייתי צריכה לחשוב פעמיים, כי באותו יום שראינו את הדירה הוא אמר שאנחנו לוקחים אותה. רק אני רציתי לראות עוד (טוב הייתי צריכה לקבל פרופורציות), אחרי הכל זה לא שיש לי שנים של ניסיון בחיפוש דירות.

גם הוא מסכים איתי שאין שום סיבה שבעולם שבגיל שלי אני אגור לבד.

זהו, אני צריכה ללכת לישון קצת, מחר אני מתחילה משמרת מוקדמת (7 בבוקר) מה שאומר לקום ב-20 לשש (כדי להספיק להתעורר וגם להכין לי משהו לאכול).

שיהיה לכם שבוע מדהים!