יום שישי, פעם ראשונה בזמן האחרון שאני לא לומדת ביום שישי, והרשיתי לעצמי לישון עד מאוחר וגם להתפנק במיטה.

קמתי כי הייתי חייבת לעשות לעצמי קניות לסופ"ש. פעם אחרונה שאני עושה קניות ביום שישי! כל העולם ואחותו עשו קניות. זה היה פשוט מטורף בחיים שלי לא ראיתי כל כך הרבה אנשים בסופר (ועוד כמה הם קונים, כאילו שאין מחר).

אבל נחמד לנוח לשם שינוי ביום שישי, למרות שלא הספקתי הרבה כל כך מלבד הקניות, שלהגיע ולחזור משם זה קצת מעצבן עם חוסר התחבורה הציבורית שיש בעיר הזו (כן עדיין יש שביתה של האוטובוסים, יש אחד פעם בשעה) גם שטפתי את הבית, והייתה לי הפגישה החודשית עם ה-X (כל חודש אני מחזירה לו עוד קצת מההלוואה שלקחתי ממנו).

ועוד יש לי לבשל לי להיום ומחר, לפחות שאני אוכל אוכל נורמלי. בתיכנון אוכל סיני עם אננס... (משום מה לאחרונה יש לי חזק עז לכל מה שמתוק)

בקשר לפוסט הקודם, אתמול דיברתי איתו, אמרתי לו שזה לא יילך שמה שהוא מחפש אולי נמצא בי, אבל מה שאני מחפשת לא נמצא בו. הוא שאל למה.

על הלמה זה מאוד קשה לענות, למרות שאני יודעת למה. הרבה אנשים אף פעם לא אומרים את הלמה הזה.

זה לא בגלל שהוא עיוור, ממש לא, גם אמרתי לו את זה.

אלא דברים באופי, דברים שהוא עשה כי כזה הוא.

ואני, אני לא אוהבת דברים מהסוג הזה.

עזבו את עניין המרחק וכו'

אני לא מסוגלת שהבן זוג שלי לא ידבר איתי כל היום (והוא לא יכול לשלוח SMS-ים) ובערב ידבר איתי אולי 5 דקות בגלל שהוא ממש עייף...

וככה זה היה כמה ימים, זה לא מתאים לי

סתם בתור דוגמא שאמרתי לו

גם אמרתי לו שאין לי שום כוונה לשנות אותו

הוא שאל מה יהיה אתנו?

אמרתי לו ששום דבר לא צריך להשתנות

התחלנו לדבר בתור ידידים וככה זה יישאר

אחרי הכל, שום דבר לא קרה

אלה היו דיבורים על...

החלק היפה פה, זה שהוא לגמרי הבין אותי

כל אדם יש לו אופי בפני עצמו ורצונות מסויימים. ומה שאני רוצה ומחפשת, לא נמצא בו.

זה לא ממש נכון כי יש בו הרבה ממה שאני כן מחפשת, אבל יש גם דברים שלא.

החלטתי שלא מתאים לי להכינס לעוד מערכת יחסים זוגית, כשאני בסימן שאלה, שנה שעברה הספיקה לי דיי.

היום נפגשתי עם ה-X שלי

פעם בחודש בדר"כ אנחנו נפגשים (כי אני מחזירה לו את ההלוואה בחלקים).

היום פעם ראשונה שלא נפגשנו בבית שלי.

הוא שאל אותי מה קורה ביננו

האמת שלא נוח לי שהוא יבוא לבית שלי

לא רוצה שיהיו פה זכרונות שלו (כבר כתבתי על זה)

נפגשנו באמצע, בין הבית שלו לבית שלי

אחרי הפגישה אמרתי לו שבפעם הבאה ניפגש בבית שלו (שלא יתלונן לפחות)

סתם ישבנו ודיברנו.

סיפר לי על השותף שלו, מישהו שבשנה שעברה הוא קרא לו החבר הכי טוב.

שהוא גילה שהוא ממש לא טיפוס שכדאי לגור איתו

השותף שלו מתייחס מגעיל לחברה שלו, וגם מתנהג כאילו כל הדירה היא שלו.

הוא מצפה מהחברה שלו שתבוא ותפתח איתו שיחה, כשהוא כל הזמן יורד וצוחק עליה (כנראה שהיא לא יודעת להעמיד אותו במקומו, אבל זו כבר בעיה שלה). או למשל הוא יושב בחדר של הX שלי ורואה שם TV ואוכל שם ומשאיר את הצלחות והכוסות בחדר, לא שוטף את הבית וכו', וכל הזמן מתלונן.

האמת שזה מצחיק, כי אמרתי לX שלי שהוא לא מכיר את החבר הזה שלו עד כדי כך טוב כדי לגור איתו יחד, הרי כשגרים יחד עולות כל מיני קפריזות שבחיים הרגילים לא רואים ולא מרגישים אותן.

הוא הפך את הדירה ואת החדר שלו לבית לכל דבר.

אבל את השותף הוא היה מחליף בלי להסס פעמיים

אחד החברים שלו כבר גר עם אותו אחד, ואמר לו שזה היה זוועה לגור איתו.

השותף שלו, קוראים לו נדב, חושב שהוא יהיה פיזיקאי מפורסם, ואי לכך ובהתאם לזאת הוא לומד 24/7 ואין לו זמן לשום דבר אחר (וכשהX שלי סיפר לי את זה אני נקרעתי מצחוק). שמעו הבן אדם נשמע לי ממש עם האף בעננים. אבל באמת שזה לא ענייני, מלבד לייעץ לX שלי לא להתייחס אליו, לא יכולתי לעשות כלום (ואתם כבר מכירים את האופי של הX שלי הוא נחמד מדיי לאנשים)

וזהו, בסוף השיחה הוא אמר לי שאני נראית ממש טוב, כמעט כמו שהוא ראה אותי בפעם הראשונה

ואנחנו סגרנו שהוא חייב לי ארוחה ובפעם הבאה ניפגש אצלו...

יום שישי בב"ש, שקט פה למדיי

כשחזרתי מהפגישה אנשים היו בדרכם מבית הכנסת לארוחת יום שישי חמה.

קור איימים פה בב"ש, קור שחודר לעצמות, לא מומלץ לצאת החוצה בשעות האלה.

ואני לבד בבית, המזגן עובד, ישרא קצת השתגע לאחרונה

ואני התחלתי לחשוב על עיצוב חדש לבלוג שלי, עם צבעים יותר בהירים מעכשיו

אבל אני עדיין חושבת

שיהיה לכם סופ"ש מקסים!