בכלל הייתי בטוחה שיש לי יום חופש היום

תיאמתי לי תור לרופאה שלי בבוקר

כדי שאני אספיק גם לעשות בדיקות דם

בבוקר הרש"צ שלי מתקשר אלי ומודיע לי שאני בכלל אמורה לעבוד מ7 בבוקר עד 14 בצהריים.

היה לי תור לרופאה, אז הלכתי (הוא אישר) ומשם הגעתי לעבודה.

לא הספקתי להכין לי אפילו לאכול, הוא תפס אותי עם רגל בחוץ.

הייתי ממש עצבנית, זו לא פעם ראשונה שמשנים לי ככה משמרות

לא נשמע לי הגיוני שלא בדקתי טוב כי 20 פעם בדקתי את זה.

הדבר היחידי ששכחתי להגיד לו היום בשיחה שהייתה לי איתו אח"כ זה שלא ישבצו אותי יותר במשמרת הזו, זה שורף לי את כל היום...

הלכתי לרופאה, יש לי סחרחורות מאז שהייתי חולה.

היא לא ממש התרגשה בדקה כל מיני דברים.

ואז ביקשתי ממנה לעשות בדיקות דם

היא קצת עיקמה את הפרצוף

אז אמרתי לה שלא עשיתי בדיקות מזמן

ובאמת היא בדקה והתיק שלי היה ריק

(גם חסרים בו דברים מאוד חשובים כמו זה שאני אלרגית לפניצילין למשל)

ואז ביקשתי ממנה לעשות בדיקה ל-HIV

20 דקות הרופאה הזו נתנה לי הרצאה למה אני ממש ממש לא צריכה לעשות את הבדיקה הזו.

על חלק מהדברים שהיא אמרה שם, רק בגלל זה אני רוצה להחליף רופאה.

היא אמרה שHIV יכול להיות רק לאוכלוסיות מאוד מסויימות

כמו למשל אתיופים (וזו מסיבה מסויימת שהיא לא פירטה) הקהילה ההומולסבית (ואם הייתי לסבית היא הייתה בצ'יק נותנת לי לעשות את הבדיקה), בנות זונות (זו הייתה המילה שלה), מי שהיה בתאילנד.

וגם היא אמרה לי שגם אם הייתי שוכבת עם מישהו שהוא חולה או נשא הסיכויים שלי להידבק הם קלושים (אה... ומה בדיוק מפרסמים בכל האתרים למען האיידס? בדיוק ההיפך... מעניין למה).

בכל מקרה, זה עוד יותר עיצבן אותי ממה שהייתי מעוצבנת מקודם.

מי היא שתגיד לי איזו בדיקה לעשות או לא?

אפשר לחשוב שזה יוצא מהכיס שלה (מסתבר שזו בדיקה לא זולה ביוחד). אבל אני משלמת לקופ"ח מגיע לי שירות. אבל זה היה פשוט עובר כל גבול.

היא נתנה לי בסוף לעשות את הבדיקה, אבל עיקמה את הפרצוף שאני לא מקשיבה לה.

בפעם הבאה שאני אגיע לשם אני מחליפה רופאה

אין לי שום כוונות להישאר עם רופאה כזו, ומבחינתי שתהיה גאון ברפואה.

אחרי שסיימתי עם הבדיקות נסעתי לעבודה

עבדתי 5 שעות שבהן חשבתי אם אני אסע או לא אסע לחברים שקבעתי איתם היום

החלטתי שאני לא אתן לאף אחד לקלקל לי את המצב רוח, ואני אסע למרות הכל.

וככה יצא שמצאתי את עצמי בשעות אחה"צ נוסעת באוטובוס לאיזה יישוב נידח בנגב לבקר את בעל ואישה חרדים

היה מוזר לנסוע באוטובוס וכששאלתי אנשים אם הם יכולים להגיד לי איפה לרדת הם הסתכלו עלי במין מבט מוזר, "מה יש לך לחפש בשכונה של חרדים"....

האמת שזו לא הפעם הראשונה שאני מבקרת אצלהם, כבר יצא לי להיות אצלהם בבית הישן פעמיים עם הX. אבל בבית החדש אליו הם עברו, זו הייתה לי הפעם הראשונה.

קודם כל הרשו לי להגיד על הבדלי השמים וארץ בין הבית הקודם לבית הישן. כאשר הנוכחי הרבה יותר מרווח ונוח מהבית הקודם.

הגעתי אליהם ועשינו הדלקת נרות, אני חושבת שזו הפעם הראשונה שבה ראיתי איך מדליקים נרות בבית דתי-חרדי.

גם הם שרו תפילת מעוז צור, שאחרי הבית הראשון לא הבנתי מילה ממה שהם שרו. כאשר שאלתי לפשר השפה, התבר לי שזו לא העברית שאני מכירה, אלא מה שהם קוראים לו שפת הקודש (ההגייה של ההברות שם קצת שונה מהעברית היומיומית שלנו).

הלכתי וחיפשתי ברשת ואכן מצאתי שזו תפילה מקובלת אצל דתיים.

אכלנו ארוחת ערב, וסתם ישבנו ודיברנו.

יש להם 3 בנות מקסימות, מאז הפעם האחרונה שראיתי אותן הן ממש גדלו ((:

והקטנה שבהן, שאז לא דיברה הרבה מקשקשת בלי הרף.

ממש נהניתי, הרבה זמן שלא הייתה לי כזו ארוחה משפחתית.

יצאתי עם הרגשה ממש טובה לקור המקפיא ששורר פה ונסעתי לב"ש

עייפה משהו, אך מרוצה ((: