RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2010
היום, כבר הגיעו מים עד נפש
שלושה שבועות
שלושה שבועות אני אצל ההורים שלי
מי שלא מכיר את ההיסטוריה שלי עם המשפחה שלי לא יבין שבשבילי, להיות איתם באותו בית זה סיוט!
סבל שלא יתואר
כשהסכמתי לעבור לגור לידם! עם דגש על לידם!
ידעתי שיהיה עיכוב בבניה, חשבתי על שבוע
בשבוע יכולתי לעמוד
אבל שלושה שבועות
זה הרבה יותר מדיי
אין לי פינה משלי
כל הדברים שלי בארגזים או מפוזרים באיזשהו מקום
לפעמים גם אין לי איפה לישון בלילה
כי אין פה עוד חדר, וכולם עם מיטות זוגיות וכולם ישנים לבד
מזל שאבא שלי ואחי עובדים במשמרות, ככה שמידיי פעם כשהם עובדים במשמרת לילה אני ישנה במיטה (של מי מהם) שפנויה
בשלושה שבועות האלה ספגתי ביקורת מכל המשפחה שלי, ומאבא שלי במיוחד, על כל נושא שאתם יכולים לעלות בדעתכם.
עבודה, למה אני לא לחוצה למצוא עבודה (אני מקבלת אבטלה, מותר לי להנות מהספק ולא ללכת לעבוד במשהו שבו אני ארוויח פחות מדמי האבטל שאני מקבלת), למה אני לא מצליחה למצוא עבודה בתחום שלי, למה אני לומדת, למה יש לי ספרים בבית, למה יש לי בגדים שאני לא לובשת כל הזמן, למה יש לי דיסקים, למה יש עבודות מסויימות שאני לא רוצה לעשות (יש מספר מצומצם של דברים שהבטחתי לעצמי לא לחזור לשם כי זה עשה לי רע נפשית).
אבא שלי בכלל חופר באופן תמידי על המשקל שלי
והוא בכלל החפרן הראשי של הבית
אחרי יומיים שהייתי איתו באיקאה פשוט נמאס לי להיות בחברתו
אני לא מסוגלת לשמוע אותו יותר
הוא והדיעות המטומטמות שלו על דברים (לא רק דיאטות, בכלל)
ובעיקר נמאס לי מהביקורת שלו עלי
אני מספיק ביקורתית כלפי עצמי
וממש אין לי שום צורך לשמוע אותו
הוא בכלל לא מכיר אותי
זה מעצבן לשמוע כל היום תלונות, כל הזמן תלונות, כל הזמן ביקורת, כל הזמן חפירות
אז נכון, היום אני יכולה ללכת לסדר את הדירה
וזה טוב ויפה, אבל מי בא לעזור לי בזה?
אף אחד
פתאום כולם עסוקים, לזה אין כוח, לזה אין חשק וכו'
נשבר לי השולחן שקניתי, ושוב נסענו לאיקאה להחליף את החלק שנשבר
בערב הרכבנו את השולחן סוף סוף
בכל מה שקשור להעברת הדירה יש שני אנשים שלא נקפו אצבע בכל מה שקשור להעברה וסידור
אחותי הקטנה, שחס וחלילה לא יישברו לה הציפורניים
ואבא שלי
שלדבר ולהעביר ביקורת ולחלק פקודות, ולאיים עלי הוא יודע
אבל הוא לא עזר בשומדבר שקשור להעברה
והדביל הזה, גם רצה שאני אוריד את כל הרובה (מה שממלא את החריצים בין הרצפות והחרסינות) במטבח (דבר שבכלל אסור לעשות)
צעקתי על אמא שלי היום אחרי כל זה
שלושה שבועות שאני פה ואני יודעת שאין לי מה לעשות כי הבנייה לא הסתיימה
כולכם מצאתם לנכון להעביר עלי ביקורת, להגיד לי מה לעשות, מה לא לעשות
לשגע לי את השכל, ובאמת הייתי מאופקת, לא התפרצתי, לא צעקתי, לא התלוננתי אפילו לרגע
אפילו בימים שלא היה לי איפה לישון ונשארתי ערה כל הלילה כדי שאני אשן בבוקר על אחת המיטות בבית
כולכם טובים בלהגיד דברים, אבל כשצריך לעשות משהו אני נשארת לבד
דיי! נמאס לי! אני מתחרטת בכלל שהסכמתי לבוא לפה!
| |
|  כינוי:
בת: 43 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
