אתמול כתבתי על חח"י, גם פה, גם בפייסבוק שלי

באורך מפתיע, אחרי שבבוקר אמרו לנו שהם לא מוצאים את הטפסים ושלל תירוצים בסגנון "הכלב אכל לי את שיעורי הבית" הם יצרו קשר עם החשמלאי והודיעו שהם יגיעו ביום שלישי, וכבר היום הם היו פה בשביל לבצע בדיקות אחרונות בארון חשמל.

צירוף מקרים מעניין...

הגעתי למסקנה שלא טוב לי להיות בחברה של אבא שלי

זה עושה לי רע, והופך אותי לבן אדם מתוסכל ומריר

אבא שלי, מתלונן על כל דבר, אין לו מילה טובה להגיד על אף אחד ועל שומדבר

גם על הדירה, שומדבר לא בסדר בשבילו

הוא כל הזמן מעיר על אנשים

ובכלל הוא נכנס לורידים בצורה מעצבנת

הוא יכול להחליף את הילד של קופ"ח עם שאלות ה"למה" שלו

למה יש לך כל כך הרבה ספרים? למה יש לך כל כך הרבה בגדים? למה את יושבת בבית שלך? למה  את הולכת לישון בשעה X? למה את קמה בבוקר מאוחר?

בא לי להקיא מרוב השאלות האלה

אמא שלי אמרה לי להתעלם ממנו, אבל זה לא עוזר

אתמול נסעתי לראיון עבודה (אל תדאגו לא נראה לי ייצא מזה שום דבר) והוא הסיע אותי לרכבת, בסה"כ נסיעה של רבע שעה שיצאתי ממנה עם הרגשת בחילה נוראית. אמרתי לו וביקשתי ממנו שלא ידבר איתי, כי לפני ראיון עבודה אני לא מדברת עם אף אחד, בטח לא מתחילה להתווכח עם אף אחד. והוא ממשיך וממשיך. מעיר הערות, יורד על המשפחה של אמא שלי.

כתבתי לפני כמה ימים שאמא שלי הסכימה שהוא יזמין את ה"משפחה" שלו

משפחה עלק, הם הדבר הכי רחוק שמוגדר אצלי כמשפחה

אנחנו כל השנים עשינו את החגים עם המשפחה מהצד של אמא שלי

גם כשההורים של אבא שלי עוד היו בחיים

הם לא היו חוגגים את החגים (ניצולי שואה, שיגעון שלהם) למרות שהם תמיד היו מוזמנים

ובשנים האחרונות עם המשפחה היותר מצומצמת

אמא שלי מסרבת בתוקף לנסוע לעשות את החג בצפון אצל אחות של אבא שלי, ולכן אנחנו בדר"כ עושים בבית שלנו עם ההורים של אמא שלי, אחות של אמא שלי, ולפעמים מזמינים גם חברים.

השנה היינו אמורים להיות בבית של סבא וסבתא שלי, אבל בגלל שהרעילו לנו את הכלב, ותמיד יש הרעלות לפני חגים (כי יודעים שאנשים לא יהיו בבית, זה אכזרי אבל ככה זה) אמא שלי החליטה שאת החג נעשה פה.

בכל מקרה, כל אחד מביא משהו, חוץ מה"משפחה" של אבא שלי

שהם באים כאורחים, אבל לא סתם אורחים, אורחים VIP

צריך גם לבוא לקחת אותם ולהחזיר אותם כי אין להם רכב

והם בכלל נוצרים החג הזה הוא כקליפת השום בשבילם

אבא שלי התחיל לרדת על המשפחה של אמא שלי

אני לא יודעת אם הוא ציפה ממני לאמפתיה או משהו

הוא אמר שבא לו להקיא מהם והם עושים לו בחילה

שהם (סבא וסבתא שלי) קמצנים (זה נכון, אבל אנחנו יודעים את זה שנים, הם גם מפלים בין אמא שלי לאחותה, דודה שלי קיבלה מלא כסף מסבא וסבתא שלי, אמא שלי רק יכולה לחלום על סכומים כאלה)

על זה שסבא שלי לא מדבר עם מי שהיה החבר של סבתא שלי (אמא של אבא), נקרא לו א' על סתם שטויות.

האמת שסבא שלי לא סבל את הבן אדם הזה, כי הוא גרם לסבתא שלי לבגוד בסבא שלי איתו, ההורים של אבא שלי גרו במושב כשהם היו צעירים, ובכל המושב ידעו ודיברו על זה, וזה עבר גם אחר כך, כשהם עברו לעיר, ואחרי שסבא שלי נפטר, הוא עבר לגור עם סבתא שלי ז"ל, ולמעשה הוא גר שם בבית עד היום עם שכר דירה.

הבן אדם היה בן בית אצלנו, מוזמן לימי הולדת, חגים, מה שלא תרצו

אני יודעת שסבא שלי לא סבל אותו עוד מגיל צעיר, כי פעם הייתי קוראת לו סבא, היו לי 3 סבים, וסבא שלי ישב והסביר לי שא' לא אבא של אבא שלי ורק אבא של אבא שלי יכול להיות סבא שלי. ואני באמת לא קוראת לו סבא מאז (גיל 4-5 משהו כזה).

הכי עיצבן את סבא שלי שאותו אחד, לא הכניס אותנו לצוואה שלו, אחרי שהוא היה בן משפחה פה כל השנים

הוא אף פעם לא התחתן, אין לו ילדים, המשפחה היחידה שלו זה אח שלו והילדים שלו

אז מצד אחד, הוא באמת לא המשפחה שלי, מצד שני, הוא היה פה בן בית, כמו משפחה, הוא היה בכל האירועים, בכל החגים, הכל.

חי על חשבונה של סבתא שלי במשך שנים, כשהם חיו בתור זוג ההוצאות היו רק עליה.

לסבא שלי, יש קטע חזק מאוד עם כסף וערכי משפחה.

זה מפריע לי להיות ליד אנשים שליליים

ואבא שלי טיפוס כזה

זה גורם לי להיות בן אדם פחות טוב

זה גורם לי להרגיש רע עם עצמי

זה גורם לי לכעוס ולהתעצבן סתם

כל המשפחה, אמא שלי אחי ואחותי מתרחקים ממנו

אני לא חושבת שהוא מבין את זה בכלל

הנזק שהוא עושה לעצמו

אמרתי לאמא שלי שאני מעדיפה לשלם נסיעות באוטובוסים מאשר לנסוע איתו לאנשהו

זה פשוט הורס לי את כל היום, אני יוצאת עם הרגשה כל כך רעה אחרי כל החפירות שלו

בכלל הקטע שלו להיכנס לורידים, פשוט מעצבן

אני לא רוצה לשתף אותו בחיים שלי, גם אמרתי לו את זה

הוא שאל כמובן למה

אמרתי לו עד עכשיו לא שיתפתי, אני לא רואה צורך לשנות את זה

אני בת 29, וזה שעכשיו הוא נזכר להתעניין בחיים שלי זו בעיה שלו

לי אין שום סיבה לשנות את איך שאני מתנהגת, טוב לי עם זה

אני משתפת במה שאני רוצה, ובמה שלא - לא

זה כמו כל הקטע הזה שהוא רוצה לעשות איתי חוזה על הדירה ושאני אשלם שכר דירה

אני לא מכירה הורים במושב ובכלל שלוקחים מהילד שלהם שכר דירה, ושאלתי פה כמה וכמה אנשים

ילדים בוגרים שגרים עדיין אצל ההורים משלמים על חלק מההוצאות (אוכל חשמל מים דברים כאלה), אבל אף אחד לא משלם שכר דירה

למעט משפחה אחת במושב, שדווקא אותם אבא שלי החליט לקחת בתור דוגמא.

אמא שלי אמרה לי להתרחק ממנו ולהתנתק ממנו

להתעלם ממנו כמה שיותר

הבעיה, שהוא ממשיך וממשיך גם אם אני מתעלמת

הבן אדם ממש לא מבין שלא רוצים לשמוע אותו

את כל ההערות שלו, הביקורת שלו וכו'

באמת, הוא בלתי נסבל

אמא שלי היא זו שהתאמצה שאני אחזור לגור פה

אמרתי לה שאני רוצה לעוף מפה כמה שיותר מהר

אני לא מסוגלת לסבול את אבא שלי יותר

ואמא שלי יודעת מה החשיבות של הנוכחות שלי פה לזה שהם יקבלו את האישורים על הבנייה

היא הבטיחה לי שהיא תטפל בזה (באבא שלי) שיפסיק להציק לי

אבל כמו שאחותי אמרה, שאבא שלי יעשה לי את המוות וזו טעות מבחינתי לחזור, והיא צדקה

בגיל 22 עזבתי את הבית בגלל שלא יכולתי לסבול את אבא שלי, וברגע שאני אוכל אני אעזוב פה שוב בגלל אבא שלי

ועוד לחשוב שאני דומה לצד שלו של המשפחה