כל העניין הזה עם חברת חשמל יצא מכלל פרופורציות

התעצבנתי, כן כי הם אמרו שהם יגיעו היום לאשר את העבודה של החשמלאי

בסה"כ 5-10 דקות שנציג שלהם בא ובודק שהוא עשה את העבודה שלו כמו שצריך

אבל הם שוב הבריזו עם תירוצים מהסוג "הכלב אכל לי את שיעורי הבית"

כבר יותר מחודש!!! אנחנו מחכים שיבוצע השדרוג של החשמל

אי אפשר לחיות בצורה כזו

אני לא יכולה להיות בבית שלי באמצע היום, כי אי אפשר להפעיל את המזגן פה שהמיזוג בבית הראשי עובד

ואני שונאת להיות בבית של ההורים שלי

התעצבנתי כי אמא שלי העירה אותי מוקדם בבוקר

כי החשמלאי היה אמור לבוא לפה לנתק את החשמל

וחמש דקות אחר כך היא באה ואמרה לי שהם לא יבואו ושזה בגללי

זה החלק שהכי עיצבן אותי

היא אמרה שעשיתי עין רעה כי לא קמתי בשניה שהיא אמרה לי לקום

צעקתי עליה, מה היא חושבת לעצמה, שאני אעמוד דום ברגע שהיא תגיד לי להתעורר

צריך כמה דקות להתעורר, על אחת כמה וכמה אחרי שישנתי רק 4 שעות בלילה (כי לא תיכננתי לקום כל כך מוקדם)

המעבר שלי לפה זו אחת הטעויות הכי גדולות שעשיתי בחיים שלי

החודש האחרון פגע לי בבריאות, ואני מרגישה את זה כבר כמה זמן

בכלל זה היה חודש מבוזבז, לא עשיתי בו שום דבר

לא היה לי את המחשב שלי

לא היו לי את הדברים שלי

ולהיות קרוב להורים שלי, זה להפוך להיות בן אדם מדוכא

בחיי שנזכרתי למה עזבתי פה מלכתחילה

ההורים שלי הם האנשים הכי שליליים ולא מפרגנים שאני מכירה

הבעיה היא שגם אם הייתה לי עבודה, אין שום מקום באיזור המרכז שאפשר לשכור בו דירה במחירים שפויים, הכל יקר בטירוף

אם אני רוצה לשכור דירה לבד במחיר שפוי, אני צריכה לגור בחיפה וצפונה או בבאר שבע ודרומה

כל היתר, המחירים בלתי שפויים בעליל

אני מצטערת, אני לא חושבת שבשום עיר, ובניין בישראל שווה לשלם על דירה של חדר/חדר וחצי בגודל 30 מ"ר מעל 2000 ש"ח לחודש וגם זה מוגזם

אני יודעת שתמיד אמרו שתל אביב יקרה, אבל ההבדל הוא שבעשור האחרון המשכורות נשארו אותו הדבר (פחות או יותר) בעוד השכר דירה עלה ביותר מפי 2.

עכשיו מגמת היוקר נמצאת בכל איזור המרכז

זה נורא מתסכל לראות את זה

להישאר ליד ההורים שלי זה לא בא בחשבון

ברגע שאני אמצא עבודה אני אעזוב פה

הבריאות שלי והשפיות שלי יותר חשובים לי מאשר לחסוך כסף

השאלה היחידה היא מתי אני אמצא עבודה ואיפה...

לפני כמה ימים אבא שלי הציע לי לחשוב ללמוד תיאוריה ולעשות רישיון נהיגה.

אין לי רישיון נהיגה, אף פעם לא היה חשוב לי במיוחד, וכשגרתי בת"א בכלל לא הפריע לי שאין לי רישיון.

אבל פה במושב, אין תחבורה ציבורית, ז"א יש אוטובוס שעובר 3 פעמים ביום ולוקח לו כשעה להגיע לעיר הקרובה. מצד שני אם יוצאים לצומת של המושב (שזה 3 ק"מ מהיישוב עצמו) יש תחבורה ציבורית כל 20 דקות בערך. אבל צריך להגיע לצומת איכשהו, וגם בשביל זה צריך רכב (כי אף אחד לא רוצה ללכת את העליות והירידות האלה מהר ולהגיע מיוזע לגמרי לתחנת אוטובוס).

אז צריך רישיון, וגם אם יהיה לי רישיון זה לא אומר שיהיה לי רכב לנהוג בו, למרות שלהורים שלי יש שני רכבים, אבל באחד אבא שלי נוסע לעבודה ובשני אחי נוסע לעבודה, והם בעצם לא זמינים רוב הזמן.

העניין הוא שיש הרבה עבודות שאני נפסלת על הסף בגלל שאין לי רישיון נהיגה

וגם כמו שאמרתי, יש בעייתיות בעניין של יציאה מהמושב.

במושב רישיון = עצמאות

אז אני מתלבטת

יש לי כסף בביטוח מנהלים שאני יכולה להוציא, זה אמנם לא הרבה אבל יספיק. יש לי קצת כסף בחסכון (שזה אני לא בטוחה שאני רוצה להוציא).

ואני מתלבטת בין רישיון לרכב לבין רישיון לאופנוע

בעיקר כי לקנות רכב ולעשות רישיון לרכב זה הרבה יותר יקר מאשר אופנוע

כמובן שההורים שלי ממש נגד שאני אסע על אופנוע

אבל כשצריך לנסוע באיזור המרכז, אופנוע זה ה-פתרון

אמא שלי נגד התהליך הזה

היא חושבת שאסור לי להוציא כסף על רישיון לפני שאני מוצאת עבודה

אבל מה אם זה שאין לי רישיון מונע ממני למצוא עבודה

ובכלל, אחרי שיתחיל הסימסטר, לא בטוח כמה זמן יהיה לי להקדיש לרישיון הזה

אבא שלי לפני כמה שנים הוציא רישיון תוך שבועיים (עשה תיאוריה וישר אח"כ שיעורים כפולים כל יום).

ואני תוהה אם באמת שווה לי להוציא את הכסף לרישיון, ואם ללכת על אופנוע או רכב

בהחלט דילמה

חוץ מזה אין לי מצברוח

אז סליחה על חוסר האופטימיות

להיות עם המשפחה שלי, זה ממש על הפנים

והחודש האחרון היה הסיוט הכי גדול של חיי