אני עדיין עם בעיית הרדמות

מאז שניסו לפרוץ לי לפה

לא משנה מה אני לא מצליחה להירדם לפני 3-4 בבוקר

בינתיים אגב, לא נעשה פה כלום

הגדר טרם סודרה כמו שצריך, ביטוח טרם נעשה, על גדר תייל אין בכלל על מה לדבר

חלמאות לשמה מצד ההורים שלי

חיפוש עבודה עדיין ממשיך

לפעמים אני תוהה מה מעסיקים חושבים לעצמם

שלמשל מציעים לי על משרה מלאה, מה שקיבלתי במקום הקודם על חצי משרה

וחושבים שזה לגיטימי לגמרי להציע סכומים כאלה נמוכים

מסתבר שכל התעשייה ירדה לאיזו תחתית לא ברורה

מה שחשבתי לנורמלי הוא כבר לא

ואנשים לוקחים עבודה לא משנה כמה משלמים להם, רק שתהיה להם הכנסה

אני גם אצטרך לעשות את זה בקרוב, זה החודש האחרון לדמי האבטלה

הורגים אותי מעסיקים שמזמנים ליום מיונים המון אנשים

היום הייתי באחד כזה, בכללי ביקשו אנשים חסרי ניסיון בתחום מסויים

עשו לנו מבחן, שאם אין לך ניסיון או טיפה ידע בתחום לא הייתם עוברים אותו

היינו 50 אנשים בבוקר, אחרי המבחן נשארנו 12

ואחר כך הגיעו ראיונות טכניים, שבאלה, לא משנה מה תגיד, כמה תסביר, תמיד ימצאו את הפינה הזו, שמי לכל הרוחות זוכר את המידע הספציפי הזניח והלא חשוב הזה. להיכנס לקטנות כדי להכשיל בכוונה.

הבנתי שאולי עדיף לי להתחיל לעבוד במשהו בפחות כסף, העיקר שתהיה הכנסה

ולחפש תוך כדי את מה שאני רוצה

אבל לפחות הכנסה כלשהי תהיה.

הגעתי למסקנה שאני מרחמת על האמ"ן

גם אחרי שאשתו אמרה לו שהיא רוצה להתגרש וכל המסמכים כבר מוכנים וקבילים משפטית, בכל פעם שהיא אומרת משהו הוא נכנס לסרטים.

השבוע היא שוב אמרה לו שהיא חושדת שהוא בוגד בה, הבן אדם מסכן, כל פעם שהיא אומרת לו את זה רועד מפחד, ואני לא מבינה מה יש לו להפסיד. הכל חתום וסגור כבר. רק גט אין עדיין. ובכלל אם היא רוצה להתגרש, מה אכפת לה אם הוא עושה מהצד או לא?

הוא אמר לי שהיא אמרה לו שלא אכפת לה ממנו, לא אכפת לה מהילדים והנזק של הפרידה/גירושין יעשו להם, היא חושבת רק על עצמה. היא אמרה לו שלא טוב לה והיא לא מאושרת, ולא מעניין אותה אף אחד ושום דבר מעבר לזה (והוא לעומת זאת מוכן לעשות הכל כדי לשמור על התא המשפחתי, בשביל הילדים).

הכי הרג אותי שהוא סיפר לי שהוא אמר לה שהוא לא רוצה לשכב איתו יותר, והיא נעלבה.

כאילו מה היא חשבה לכל הרוחות, שאחרי שהיא שלחה את המסמכים לעו"ד שהכל ימשיך רגיל? שהם ימשיכו לנהל חיים זוגיים כאילו כלום?

הוא עוד לא עבר לבית משלו, והוא ישן בסלון, אני רק חושבת מה עובר בראש של הבן שלו, בן 3.5, שכבר מספיק גדול להבין שמשהו לא בסדר קורה בבית.

בחיי שאני לא מבינה איך הבן אדם הזה, שבכללי הוא מאוד נחמד והכל, נכנס לסרט הרע של החיים שלו עם האישה הזו המתקראת אישתו.

הבן אדם סובל ברמות, אני חושבת שאם הוא לא היה לוקח את הכדורים נגד דיכאון האלה, הוא היה מזמן מתמוטט

לא מבינה איך בן אדם מרשה לבן אדם אחר לרדות בו ככה, הוא כמו בובה על חוטים לאשתו

כשהיא אומרת לו משהו הוא קופץ לדום

אני לא מבינה איך הוא מרשה לה, להשפיל אותו, לגרום לו להרגיש כמו אפס, לרעוד מפחד ממה שהיא עלולה לעשות.

והיא מנצלת את החולשה הזו שלו, היא יודעת בדיוק על איזה כפתורים ללחוץ אצלו.

כבר אוקטובר

אוטוטו מתחיל סימסטר חדש בשבילי

קיבלתי מילואים לשבוע עוד חודשיים לא בטוחה שיש לי כוח לזה

עדיין אין עבודה, נראה גם שאין תקווה למשהו נורמלי

מצב השוק רע, רע מאוד

היה לנו קצת חורף, בערבים ממש קריר פה

אבל בסופ"ש יהיה שרב, מבאס אותי לחשוב על שרב

רוצה חורף! שיהיה קריר קצת, אחרי הקיץ האחרון מגיע לנו קצת קור וגשם

היום עזרתי לאמא שלי בקניות ברמי לוי, עגבניות עולות 7.50 ש"ח

אמרתי להורים שלי שכדאי לחשוב על לשתול ירקות בגינה (במיוחד עגבניות)

אין מים וכל המחירים של כמעט כל דבר עלו בחודש האחרון (עופות, בשר, ירקות, מה לא)

אגב מים, שמתם לב שבכל רשות מקומית משלמים אחרת?

כשגרתי בת"א שילמתי 10 ש"ח בתעריף המוזל, ו12.50 בתעריף היקר

פה זה פחות, קטע מוזר כזה

אבל עדיין יקר, במיוחד כשצריך להשקות את הגינה, כבר אין פה גינות ירוקות כולם ייבשו את הדשא

גם העצי פרי בגינה שלנו בקושי מניבים פירות, רק בגלל המים

ובשנה הקרובה הולכים לשים הגבלות מים גם על חקלאים

אם המצב ימשיך ככה מדינת ישראל תצטרך לייבא הכל מחו"ל

בלי מים לפרות - לא יהיה חלב, בלי מים ליבולים - הם לא יגדלו ויצמחו, כנ"ל גם לגבי פירות וירקות

אני צריכה דחוף לישון כמה שעות שינה טובות

אבל זה לא קורה בלילה לצערי

משום מה אני לא מצליחה להירדם, גם אם אני נכנסת למיטה

אני מסתובבת שעות עד סביבות 4 בבוקר גם אם אני מתה מעייפות

איזו חרדה מוזרה, אבל באמת זה חוסר אונים

אם באמת מישהו יפרוץ לי לבית, מה כבר אני אוכל לעשות?

אני צריכה את השקט והרוגע שלי, ומשום מה דווקא פה, במקום הפסטורלי והירוק הזה אני לא מקבלת את זה