האמת שרק המחשבה על המילה דיאטה מעבירה בי חלחלה

אני זוכרת שבתור ילדה בת 11 אבא שלי שלח אותי למירי בלקין ואז התוודעתי למושג

לא הייתי ילדה שמנה, הייתי בסדר, אבל אבא שלי רצה ילדה רזה, מקל

אז הייתי צריכה להוריד 5 קילו שהלכו והצתמצמו כי גבהתי באותה תקופה

תודות לזה, היום אני אלרגית כמעט לכל המוצרי דיאט

ונסו ללכת לדיאטנית ולהגיד לה שאתם לא יכולים לאכול דיאט

אין אף אחת שהייתי אצלה (והייתי בשנים האחרונות אצל 2-3 כאלה) שהצליחה להתאים לי תפריט נורמלי

אבל אל חשש, לפי אמא שלי אני אוכלת כמו ציפור

הפעם היחידה שהורדתי במשקל בצורה ממש קיצונית (ולבד תמיד לבד) הייתה בתקופה של התיכון.

אז נכנס לאופנה מראה ההרואין שיק, ופתאום כולנו הרזינו, חברה סיפרה לי על השיטה (שיטת ההרעבה)

כריך בבוקר, פרי לקראת הצהריים. ארוחת צהריים (עוף ותוספת - לא מטוגן) וזהו!

על ארוחת ערב אין על מה לדבר, בטח שלא על לאכול אחרי 7 בערב.

הכל כדי להיראות רזה

ירדתי למשקל של 48 קילו (אני גובה 1.65 מ')

כשאבא שלי אמר יום אחד שאני צריכה לרדת עוד 5 קילו, אמא שלי פתחה עליו בצעקות שרואים לי את כל העצמות בגוף

זה אגב, לא מפריע לו להעיר לי במשך כל החיים שלי על המשקל שלי

שזה אחד הדברים המעצבנים שמישהו יכול לעשות לבן אדם אחר,

מילא הוא היה נותן דוגמא לחיים בריאים

הוא עובד בבית חולים פרטי, ויום אחד הוא ספר לי על כל תחלואי ההשמנה

אבל רגע, הוא שכח להזכיר את תחלואי ונזקי העישון

אבא שלי מעשן קופסא ביום כבר שנים, מגיל 15 בערך

ושלא תגידו שהוא רזה (למרות שהוא מה שנקרא נראה טוב לגילו, כמעט 60).

אז אני צריכה לרדת במשקל, מאז שיצאתי עם התולעת אי שם לפני 7 שנים בב"ש

מאז שעברתי לגור במושב, המשקל יורד לבד, אני אפילו לא מתאמצת

שום דבר לא השתנה

בעצם, האוכל קצת

כי אני הייתי מתעצלת לבשל ארוחה של ממש רק לעצמי

ופה אמא שלי מבשלת כל יום או יומיים, ותמיד יש מה לאכול במקרר

ככה שתמיד תהיה ארוחת צהריים מזינה

ארוחת ערב כל אחת מארגן לעצמו מה שנוח לו (סלט, גבינה, ביצים)

אני מתכננת להתחיל ללכת, אבל מזג האוויר לא ממש מעודד אותי לכך

אני גם לא ממש טיפוס של צעדות, ובדרך כלל כשהייתי מתחילה לעשות ספורט מהסוג הזה הייתי דווקא עולה במשקל

אני מחכה שמזג האוויר יתקרר קצת, אולי לפחות יהיה נעים לעשות הליכה פעמיים בשבוע

כי זה לא שיש פה מקום מסודר ללכת (וגם עכשיו חצי מושב חפור כי סוללים פה חלק מהכבישים מחדש).

בערים יש פארקים ומקומות דיי מסודרים להליכה (במושב אני שונאת להסתובב במושב פתאום כולם מסתכלים עלייך הולכת).

בינתיים אני לא מרגישה צורך עז לזה (לצאת להליכות)

השינויים בגוף שלי בגלל הירידה במשקל הם משמעותיים וכל שבוע אני מרגישה את זה (בבגדים).

הגעתי למצב שכל המכנסיים שלי גדולים עלי

גדולים ברמה של נופלים לי מהמותניים (ולא אין לי חגורה)

אבל מסתבר שבארון שלי חסרה לי המידה של הבין לבין, ואין לי מה ללבוש

המידת מכנסיים הבאה עדיין קטנה עלי (לא לנצח)

אתמול כשחזרתי מת"א (מצאתי לעצמי באיזה יום לנסוע לשם הרגשתי שאני מתאדה עם כל צעד) אמא שלי אמרה לי שאסור לי ללבוש את המכנסיים האלה שלי יותר כי הם תלויים עלי כמו שק וזה לא יפה. אבל אם אין מה ללבוש, מה, נקנה חדש?

אז עכשיו אני מחפשת תופרת, שתצר לי את המכנסיים שגדולים עלי

אם מישהו מכיר תופרת טובה באיזור מודיעין/שוהם והסביבה אני אשמח לדעת עליה

כמו שאמרתי קודם אני לא אוהבת את המושג דיאטה

למעשה לאכול מוצרי דיאט זה נורא לא בריא

כל מה שעשוי בצורה לא טיבעית, ז"א שהאדם התערב יותר מדיי, הוא לא הכי בריא שבעולם

מוצרי דיאט שהחליפו בהם את הסוכר בתחליף כימי - שהוא מסרטן

או שהחליפו את הדבר האמיתי בהם בחומר כימי כלשהו - שוב מסרטן

שלא להזכיר את החומרים המשמרים (מסרטנים) וחומרי טעם וריח שגם חלקם מסרטנים (תלוי איזה)

גם יש עניין שקשור לספיגה של הויטמינים בגוף בכל מה שקשור לאחוזי השומן שזה תופס בעיקר בדברי חלב

עדיף לקחת מעדן 3% או 1.5% ולהוסיף לו פרי טיבעי מאשר לקנות את המוכן

אגב, בלי שום קשר יש לנו המון חומרים מסרטנים באוכל שאנחנו אוכלים, ואנחנו פשוט לא יודעים או לא שמים לב

שימורים, אוכל מוכן (קפוא ולא קפוא), שתיה ממותקת לסוגיה, כל מה שיש בו חומר משמר.

אוכל ושתייה שיש בהם צבעי מאכל לא טבעיים (אבא שלי קנה קינלי של חברת RC וגיליתי שיש שם צבע סנסט ילו שזה צבע מאכל שידוע כמסרטן, ובמדינות רבות יש איסור על שימוש בצבע מאכל הזה, בישראל אין חוק שאוסר על זה).

הרופא שלי צחק עלי שאני אלרגית לדברים מסרטנים, הגוף שלי מגיב לאוכל/שתיה כאלה בחריפות

יש מוצרים שהם ממש רעל טהור בשבילי (האמת בשביל כולם, רק שהגוף של רוב האנשים לא מאותת להם על זה).

דוגמא לזה, שהייתי ממליצה לכולם להוריד מהתפריט זה קולה (לסוגיה השונים ללא הבדל בין חברות שמייצרות את המשקה).

קולה, זה בערך כמו לשתות/לשחות בקישון (בתקופה שהוא היה נורא מזוהם).

מבחינתי, כדי לרדת במשקל יש לשכלל שני דברים - תזונה וספורט

לא חייבים לרוץ ולהירשם לחדר כושר, ללכת שעה פעמיים בשבוע זה בהחלט מספק (אפשר גם יותר)

ותזונה, שזה בעצם הדבר הכי חשוב, כי יש להמון אנשים נטייה לשכוח מה נכון לגוף שלנו לאכול, והם אוכלים רק מה שטעים להם.

ירקות, אורז, פסטה, עוף, גבינות, דגים

אין יום שבבית של ההורים שלי לא אוכלים ירקות, זה חלק בלתי נפרד מהארוחה

אני אישית בקושי אוכלת מטוגן, אני לא אוהבת במיוחד

אבל אני לא מחסירה מעצמי דברים - ואני יורדת במשקל

אם בא לי שניצל (אמיתי מטוגן) אני אוכלת

בא לי גבינה צהובה, אין שום בעיה עם זה (זה לא שאני גומרת חבילה שלמה לבד אף אחד עוד לא מת מפרוסת גבנ"צ ביום)

אני אוהבת ירקות, אבל זו שריטה שלי אישית כי הייתי צמחונית.

אני אוכלת כל יום מנה בשרית (עוף, דג, בקר)

אני בדרך כלל לא אוכלת ארוחת בוקר

ואני לא מרגישה שאני עושה משהו כדי שהמשקל יוזיז מחוגיו למטה

ועדיין, זה מה שקורה

המאה ה-20 והמהפיכה התעשייתית הפכו את האוכל למאוד זמין

ואנחנו שכחנו כבר איך לאכול נכון, לא רק כדי להיות במשקל תקין, אלא בשביל שהגוף שלנו יעבוד כמו שצריך

אפשר לראות את זה במדינות כמו ארה"ב, איך בעיית ההשמנה שם היא באמת בעיה רצינית

שבכל מקום מציעים ארוחות מוגדלות שיכולות להאכיל מינימום שני אנשים

אנחנו אוכלים עם העיניים, ומרגילים את הגוף שלנו לצרוך יותר

יותר אוכל, יותר דברים לא בריאים

אנחנו הורגים את עצמינו