משום מה לאחרונה אין לי כל כך הרבה זמן לכתוב, גם אין לי הרבה מה לכתוב (בטוחה ששמתם לב). לא איזה מחסום כתיבה או משהו, סתם ככה...
היום הייתה לי פגישה עם המרצה שלי לפיזיקה, אני מתחילה ללמוד בפברואר. כמעט ולא נרשמו אנשים לקורס הזה (משוגע מי שעושה פיזיקה, ככה חשבנו בתיכון). כשהמרצה דיבר וסיפר לנו מה הוא הולך ללמוד העיניים שלו היו בורקות, זה כבר דבר טוב, זה אומר שהוא גם אוהב את המקצוע וגם אוהב ללמד אותו.
זה יהיה קורס דו שבועי, לא כמו הקורס במתמטיקה. ואני לא אקח שוב קורס חד שבועי, לקום ביום שישי בבוקר אחרי שקמתי בבוקר כמעט כל יום בשבוע זה מעייף (זו לפחות המסקנה שלי) אני מעדיפה את זה בכל יום אחר.
בכל מקרה המרצה כבר הספיק לתת לנו חוברת הכנה עם 50 תרגילים בפיזיקה, ואף אחד בכיתה לא למד פיזיקה, איך הוא מצפה שנעשה את זה, אני לא יודעת, אבל אני צריכה לקנות את הספרים של יורם אשל (כי שם הכל כתוב בצורה הכי ברורה שבעולם), או שאני אשאל את ג' (הוא מלמד פיזיקה באוני'.
אחרי הפגישה הלכתי לקניון, כבר יש מכירות סוף עונה על כל מה שעולה בדעתם שיש לו עונה. אז מצאתי את עצמי עם 2 זוגות מכנסיים מקסטרו (אחד קורדרוי אדום והשני משהו דומה לקורדרוי אבל לא, בשחור) וכן מצאתי את עצמי קונה לי זוג נעליים בגזית.
יחי מכירות סוף העונה, הייתי חייבת עוד מכנסיים, משום מה כל המכנסיים העבים שהיו לי (יענו מכנסיים של חורף הם עבים יותר משל קייץ) נגמרו (אחרי 3 עונות מותר להם). אז קניתי.
אמא שלי סיפרה לי שהולכים לסגור את הביה"ס היסודי+חטיבה שאחותי לומדת בו. למזלם של ההורים שלי אחותי תסיים השנה כיתה ח' והתיכון שכולם הולכים אליו הוא מכיתה ט'. אבל בעיה חדשה נוצרה, בגלל שיש לנו ממשלה מוכשרת עם שרת חינוך שאפילו תואר אקדמי במשהו אין לה, וכנראה שתקציב החינוך ממש בקאנטים, התיכון שאחותי אמורה ללמוד בו (זה שאני למדתי בו וגם אחי) יתחיל לגבות כסף על מגמות. מגמות כמו גיאוגרפיה ולימודי א"י יהיו מהיוקרתיות (בגלל שיש שם מלא סיורים, וזו ההזדמנות לומר שאלה היו המגמות שלמדתי בתיכון).
ועכשיו ההורים שלי, או יותר נכון אמא שלי עושים חושבים, הכל תלוי בכמה גדולה יותר תהיה ההוצאה.אמא שלי לא הלכה למפגש שהיה בתיכון כדי לשמוע על זה, ככה שהיא לא ממש יודעת יותר מדיי.
בסופו של עניין זה ביה"ס קיבוצי, שהוא הרבה יותר זול מאחיו העירוניים והיתרון בו הוא שלא צריך לקנות ספרי לימוד, הביה"ס מספק אותם. וכידוע ספרי לימוד הם הדבר היקר שיש לרכוש.
התיכון האלטרנטיבי המוצע הוא בתחומי המועצה שהמושב של ההורים שלי נמצא בו. זה תיכון של שני יישובים, שנחשב האמת יוקרתי. והם לא מכניסים אליו אנשים ממקומות אחרים. מסתבר שהם רוצים שהילדים מהמושב של ההורים שלי ילמדו שם. למה? לא ידוע...
בכל מקרה כל מי שאני הכרתי מהתיכון שם למד במגמות ריאליות, זה מה שמעודדים במקום הזה, וגם פעם אחרונה שהייתי בקשרים עם אנשים שלמדו שם היה כשאני הייתי בתיכון ומאז עברו 6 שנים בערך (שזה המון זמן, דברים משתנים).
לאבא שלי הולכים לסגור את מקום העבודה, כבר שנים שמדברים על זה, אבל רק השנה זה הפך להיות ממשי. מוזר, אבל נראה כאילו אבא שלי לא עושה שום דבר בעניין, הוא לא נראה לחוץ לחפש עבודה. לא סוגרים את המקום, הוא יעבור ליישוב אחר, ואבא שלי אין לו רישיון על רכב (ואני גם לא מאמינה שהוא יעשה, אלא אם כן אמא שלי תדחוף אותו לזה). וגם אם היה לו רישיון, זה לא היה שווה את הנסיעות.
ואבא שלי בן 53 בר לא קל למצוא בגיל הזה עבודה מכניסה.
בגלל שהוא נכה צה"ל הוא פנה למשהב"ט (משרד הבטחון) כי מגיעים לו כל מיני דברים (עזרה כספית בעיקר) מהם.
לא יודעת מה הוא יעשה עם זה, אבל זה מדיר שינה מאמא שלי, היא דואגת, אחרי הכל הוא המפרנס העיקרי בבית (המשכורת שלו היא המשכורת הגדולה מבין השתיים). ואבא שלי, אם לא דוחפים אותו בכוח הוא לא יעשה כלום.
לא מבינה את השאננות הזו, באמת שלא...
עד כאן להפעם
שיהיה לכם סופ"ש חמים ונעים!