אני חייבת לציין שאותי אישית זה מבאס רצח לעשות את ליל הסדר בצורה מצומצמת כל כך

היינו 9 - ההורים שלי, אחי אחותי ואני, דודה שלי והבת שלה, וסבא וסבתא שלי (ההורים של אמא)

היה אוכל שהיה מספיק לעוד עשירייה לדעתי

אגב, שמתם לב שמשנה לשנה הנוסחים החדשים של ההגדה מתקצרים?

פתאום נעלם חלק ניכר מהברכות

ובכלל מרור מה זה?

כרפס? חזרת? חסה?

למה כולם אוכלים דג בפסח?

זה בכלל שייך לראש השנה (שנהיה לראש ולא לזנב)

ועדיין בכל שולחן יהיה את הגפילטע (לאשכנזים) או חריימה (לספרדים) או דגים אחרים בצורות שונות

כאילו שזה חלק מהברכות, או במקרה שלנו מה שאנחנו קוראים לו המנה הראשונה

ואה, כן מצה שמורה זה בכלל לא טעים יותר מהמצה הרגילה המרובעת

את ההגדה קראנו בנוסח המקוצר

עד האוכל

לא שחסר אוכל לפני כן, כן

אבל זה לא בדיוק להיט שיש כל כך קצת אנשים

זה מרגיש כאילו כולם באו ורוצים רק לגמור עם זה ולהגיע לחלק של האוכל

וכן גמרו לי את כל החרוסת, העיקר שאמא שלי צעקה עלי שאני מכינה יותר מדיי ואף אחד לא יאכל מזה

אהבתי את זה הרבה יותר כשהיינו עושים את זה עם המשפחה המורחבת

נכון שהייתה יוצאת הנשמה עד שהיינו מגיעים לחלק של האוכל

אבל זה היה מפגש מעניין ומרתק

ועכשיו זה מרגיש סתמי כזה

לצאת ידי חובה

פסח מצה ומרור

זה היה ליל הסדר - אחד המשעממים

אם כי היה אוכל נהדר (כרגיל)

עכשיו נותר לקוות שאמא שלי לא תתעקש יותר מדיי על כל עניין הכשל"פ

שהמשפחה שלי תרד לי מהגב מלהתפשר על עבודה, אני רק שבועיים בבית ראבק, לא מתפשרים אחרי שבועיים

שאבא שלי יפסיק לחפור לכל העולם אחותו ואשתו (וגם לי) על כל נושא בעולם

ושיפסיק לדחוף את האף הגדול שלו לעניינים שלא קשורים אליו

ואה, כן שיפסיק לדבר על דיאטה! יצא לי מכל החורים

ושהכמויות אוכל שנשארו מהסדר ייגמרו מהר

אני לא אעמוד בעוד יום עם אוכל כזה

אז מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?

בכל הלילות (החגים) האחרים אנחנו אוכלים עד שיוצאת הנשמה

ובלילה הזה (פסח) יוצאת הנשמה עד שמגיעים לאוכל (בכל המקומות שקוראים את ההגדה לאט לאט)

~לא המצאה שלי, אבל אימצתי~