בשנים האחרונות נעשה נפוץ המנהג הזה של להירשם לאתרי הכרויות

כאילו שנגמרו השיטות הרגילות להכיר אנשים

אם פעם היינו מכירים אנשים בלימודים, עבודה, צבא, טיול, מסיבה, חברים וכד'.

היום אנחנו צריכים אתר שיעשה בשבילנו את השירות הזה

נשאלת השאלה: האם אנחנו כל כך נואשים?

מצד אחד,

אנחנו רוב היום בעבודה, עסוקים בעבודה, אין לנו כמעט זמן לפעולות פנאי

וכשיש לנו זמן לזה, אנחנו רוצים לנקות את הראש ולהינות נטו

בלי הכרויות ושאלות וכל זה

ביננו, חלק ניכר מהאנשים פשוט הולכים הבייתה אחרי שסיימו את עיסוקיהם ולא רוצים לשמוע עוד מאף אחד על שום דבר

מצד שני,

איך האינטרנט, שהוא מקום קר ומנוכר

שיש בו אנשים שיכולים לעבוד עליכם בעיניים בקלות

יהיה המקום שבו מישהו ימצא את אהבת חייו

ובכלל איזה שינוי עברנו בתור המין האנושי, שאנחנו צריכים את האינטרנט שיקשר ביננו

במקום הקליק האנושי הרגיל שהיה

מצד שלישי,

כן, יש אנשים שהם נואשים ולכן נרשמים לאתרי הכרויות

הם לא מכירים אנשים במסגרת החיים הרגילים שלהם

הם עובדים יותר מדיי ו/או לומדים במשרה מלאה

ומלבד הדברים האלה אין להם יותר מדיי זמן להכיר מישהו באמת

הם כבר בני 30+ ורוצים להקים משפחה אחרי שנים של קריירה

וגם יהיה להם מאוד נחמד להגיע לבית שיש בו עוד מישהו (שהוא לא הכלב/החתול/הדג)

מישהו אנושי, שיקשיב, או ידבר, ויגע ויחבק ופשוט יהיה שם

ואתרי ההכרויות עושים להם את השירות הזה

אז מה בעצם קורה באתרים האלה?

נרשמים

מקבלים פניות מכל מיני אנשים

מדברים דרך האתר

עוברים לטלפון

קובעים פגישה

ולמה בעצם אינטרנט

זה לא חדש שללא מעט אנשים הרבה יותר קל להתבטא במדייה הזו

כאילו שהמסך מגן עליהם או משהו

ופתאום כשמגיעים לפגישה מגלים שהפטפטן מהצד השני של המחשב שותק כמו דג, מפרכס את ידיו ולא יודע מה לעשות עם עצמו במיוחד.

היה לי דיון קל לא מזמן עם מישהו שאני מכירה

הוא הציג את אתרי ההכרויות בתור ה-דרך היחידה להכיר אנשים

הוא הכיר את אשתו דרך אחד מאתרי ההכרויות

אז היו לא מעט פגישות עם נשים אחרות שלא יצא מהן שום דבר

אבל בסוף היה קליק

ומאז הוא מנסה לשכנע את כל מי שלא נמצא בזוגיות לעשות את אותו התהליך

אני לעומת זאת, לא שללתי את הדרך הזו

אבל אמרתי לו שאני אישית לא מחפשת זוגיות

אם תהיה לי כזו, זה יהיה נחמד, אבל זו לא מהות החיים שלי

לא ככה אני מתכוונת להגדיר את עצמי

זו לא איזו מטרת על בחיים שלי להיות בזוגיות ו/או להתחתן

הוא התחיל לתת לי כל מיני דוגמאות מהיחסים שלו עם אשתו

ועכשיו קוריוז קטן, לבן אדם לא היו מערכות יחסים רציניות לפני כן

למעשה אשתו היא המערכת יחסים הראשונה הרצינית הראשונה שהייתה לו

ואני מכירה את הבן אדם כבר 8 שנים (אני לא יכולה להגדיר אותו כחבר, או כידיד כי אין לנו מערכת יחסים שכזו)

אני לעומת זאת הייתי בסטטוס כמעט תפוס תמידית עד גיל 23 ומתוך זה 3 מערכות יחסים ארוכות (כאלה של מעל 3 חודשים)

כשהבן אדם בא והתחיל להגיד לי שהתנהגות ילדותית, לעשות סרטים אחד לשני נראה לו מקובל בהחלט

אמרתי לו שאני סיימתי עם החלק הזה אחרי שעברתי את גיל 20 ואני לא רואה שום טעם לענות אחד את השניה במשחקים ילדותיים.

אבל האמת, הוא נמצא 10 שנים בפיגור אחרי בהבנת מערכות יחסים

זה שהוא נשוי (שנתיים) ויש לו ילד לא אומר שיש לו ניסיון במערכות יחסים

הוא התחתן עם מישהי נחמדה שהוא מצא דרך האינטרנט

יש ביניהם קשר טוב, נכון להיום

אבל לא היו לו מערכות יחסים רציניות לפני כן

אני לא אומרת שקשר כזה בהכרח לא יצליח

אבל הצחיק אותי שהבן אדם בא ללמד אותי על מערכות יחסים

חלק ניכר מהטריקים המטומטמים כבר למדתי וחוויתי על בשרי

ולו - איזו נקודת השוואה בדיוק יש לו? הוא פשוט מאושר שסוף סוף יש לו מישהי

ביננו, הוא בן אדם מאוד אנליטי וחושב עם הראש

אני בטוחה שהוא עשה את החושבים שלו

והכניס לתוכן את איך שהוא נראה (לא משהו), זה שכל מי שהוא מכיר נמצא בזוגיות ולו לא הייתה כזו, הוא לא בדיוק מציאה, נשים אף פעם לא רדפו אחריו, והוא מתבגר וגם מתחיל להקריח (שזה לא סקסי בכלל בגיל צעיר), וכל חייו הם סביב לימודים (הוא סוג של גאון במתמטיקה), וגם איזה רצון לספק את אמא ולהגיד הנה אני גם ילד מוצלח וגם מקים משפחה.

אז נכון שגברים הם לפעמים ילדותיים

אבל בין זה לבין להתנהג כמו ילדים בני 16 שעושים אחד לשני דווקא יש הבדל עצום

חוץ מזה שאני לא רוצה לגדל גבר-ילד בבית

יצא לי לצאת בשנים האחרונות עם גברים

את כולם הכרתי לא דרך האינטרנט

איך שפעם הכירו אנשים

הייתי במסיבה או טיילתי בקניון, או בחדר כושר, או בים

אנשים נחמדים, כל אחד שונה מקודמו

אבל לא התאימו לי

אני לא רואה שום סיבה להיות במערכת יחסים כדי לרצות את הסביבה או להגיד שיש לי

אם לא מתאים לי, אני אמשיך הלאה

זה לא אישי

אבל אין לי כוח למשחקים

אני לא רוצה לחנך מישהו

אני לא רוצה לשנות את הגבר שיהיה איתי מקצה לקצה

זה מצחיק, כשלא נמצאים בזוגיות תמיד שמים לב לכל אלה שכן נמצאים בזוגיות

הם בכל מקום, בסופר, בקולנוע, בים

לאן נעלמו כל אנשי הלבד? הם פשוט נעלמו בנוף

הוא שאל אותי איפה הייתי רוצה לראות את עצמי עוד עשור (מבחינה אישית)

אמרתי שאני מקווה שיהיו לי ילדים

ומה עם שותף או שותפה הוא שאל

אמרתי שיהיה נחמד אם יהיה לי מישהו

אבל זה לא must מבחינתי

המישהו שלי, צריך להיות מישהו שיהיה יותר נחמד להעביר את החיים איתו מאשר בלעדיו

ועד שאני אמצא אחד כזה, אם בכלל, ממש לא בוער לי או מפריע לי שאני לבד

אגב, אתרי ההכרויות תמיד מפרסמים סטטיסטיקות של כמה אנשים מצאו זוגיות דרך האתר

מאידך, הם לא מפרסמים סטטיסטיקות של רשימת המאוכזבים שלא מצאו זוגיות

מעניין איזו מהן יותר גדולה