זה שפתאום אין דבר כזה להגיע לחברה עצמה

כמעט תמיד צריך לעבור דרך איזו חברת השמה, או חברת אינטגרציה

קראו לזה איך שבא לכם, זה אותו הדבר בסופו של יום (עם כמה שינויים מינוריים).

אנשים שמתקשרים ממספר חסוי, לא משאירים הודעה ואז כשאני כן עונה להם שואלים למה לא חזרתי אליהם

או ששואלים למה לא עניתי להם כשהם התקשרו מקודם(מה לעשות הטלפון שלי לא הפך להיות חלק אינטרגלי מהגוף שלי, אני לא מחוברת אליו 24/7).

יש אפילו חברת השמה אחת שבכל פעם שהם לא מצליחים לתפוס אותי הם לא משאירים הודעה לכן אני לא יודעת למי לחזור

וכשהם כן תופסים אותי, אני שומעת מהם הרצאה של 10 דקות על זה שהם לא מצליחים לתפוס אותי

תשאירו הודעה - כל החברות האחרות עושות כך!

חברות השמה או מעסיקים שמתקשרים בשעות הערב, ולפעמים שעות הערב המאוחרות

נכון שאנחנו מובטלים, אבל אנחנו מחפשים עבודה בשעות שאתם עובדים - והעבודה שלכם למצוא לנו עבודה

יש לנו חיים אחר כך, ולו רק כדי להתנתק מהמחשב, מערכות חיפוש העבודה וכל הבלאגן הזה

ולא זה לא נשמע לי הגיוני שמעסיק יתקשר אלי בסביבות השעה 20:00

לא הגיוני בשבילי שמעסיק יתקשר אלי אחרי 18:00 (אלא אם כן סיכמנו מראש על זה)

וגם לא הגיוני שמעסיק יתקשר אלי שהוא בבית,

הילדים שלו מסביב צורחים והוא אמור לנהל איתי שיחה נורמלית בטלפון

ולעשות לי ראיון טלפוני עם זאטוטים שדורשים את צומת ליבו (ובצדק!)

לא מבינה את הקטע הזה

חברות השמה שמציעות לי עבודה בתחום X

מהחברה עצמה עושים לי ראיון טלפוני ומספרים לי על התפקיד

אני טורחת ונוסעת לראיון עבודה (בחברה עצמה, לא ההשמה)

ואז מתברר שמדובר בכלל בתחום אחר לגמרי שאין לי יד ורגל בו

אבל הם צריכים אנשים אז הם משתמשים בכל האמצעים שיש להם כדי לגרום לאנשים להגיע

אולי הם יסכימו לתפקיד

ראיונות טלפוניים (ופרונטליים) בהם אתם מרגישים תחת חקירת שב"כ על הידע המקצועי שצברתם עם השנים

חברות שעושות ימי מבחנים ומרכזי הערכה לאלפי אנשים כדי להוציא רק 3-5 אנשים לתפקיד סתמי

מעסיקים שתוהים למה אתם לא רוצים לעשות תפקיד זוטר שעשיתם לפני 10 שנים

והם לא מבינים שמלפני 10 שנים שהייתם ירוקים לגמרי התקדמתם לא מעט

ולא מעניין אותכם לעשות את התפקיד הסמי פקידותי המשפיל הזה שפתח לכם את הדרך לתפקידים מעניינים יותר

מראיינים גברים, שברגע שהם רואים אישה, על אחת כמה וכמה אם היא יפה

שישר משבצים אותה לתפקיד פקידותי, שירותי במקום למה שהיא יודעת באמת

ותמיד יש להם תירוצים הזויים ל-למה אני לא מתאימה לתפקיד שאני עושה אותו בשנים האחרונות:

את עדינה מדיי, את נשית מדיי, יותר מתאים לך X, את באמת יודעת לעשות את כל זה? (עם מבט מתפלא)

ואני רוצה להבין משהו,

כל החברות שהייתי בראיונות בהן היו באיזור השרון וצפונה

(וזה רחוק לי מדיי מאיפה שאני גרה עכשיו)

אגב, מישהו במקרה יודע כמה מעסיק מחוייב לשלם על נסיעות?

(זאת אומרת מה החוק מחייב)

אני נורא מסוקרנת בעניין, בעיקר כי לא מצאתי בעצמי חוק שאומר במדוייק אבל שמעתי גרסאות שונות

אני מתחילה לחשוב ברצינות לחתום בלשכה כדי לקבל הבטחת הכנסה

רק ראיתי |(באתר של ביטוח לאומי) כמה דפים צריך למלא בשביל להגיש חטפתי חום (14 עמודים!)

גם חשבתי אולי לעשות קורס דרך משרד התעסוקה אחרי שהם הודיעו בטוויטר שהם ריעננו את מלאי הקורסים שלהם

אני צריכה לברר את זה

התבאסתי השבוע

ראיתי מקום עבודה שמחפש עובדים שחבר טוב שלי מכיר את המקום

אז הוא אמר לי לשלוח לשם את הקו"ח שלי לבקש שיגיע למנכ"ל (הם חברים)

ואם אחרי יומיים לא מתקשרים אלי אז להתקשר למנכ"ל (שכמובן הוא נתן לי את הפרטים שלו)

אז אחרי יומיים באמת התקשרתי, והמנכ"ל נחמד, אבל הם לא מחפשים עובדים כרגע

למעשה האתר חיפוש עבודה סתם פרסם להם את ההודעה שוב (אחרי חודשיים) מאיזו סיבה תמוהה

הוא אמר לי שהוא מצטער כי כרגע הוא לא מגייס אבל שאני אהיה בראש הרשימה לפעם הבאה

ושהוא מקווה שאני אמצא עבודה עד הפעם הבאה.

זה מצחיק, ברגע שאומרים שם של מישהו שממליץ עליכם, זה עושה קסמים

אבל עדיין התבאסתי, אני צריכה עבודה עכשיו

הלחץ של המשפחה שלי גומר אותי

ולא זה לא משנה אם אני לא הייתי גרה פה, עדיין הייתי שומעת את אותם דברים בטלפון

האמת כשגרתי לבד שמעתי הרבה יותר ממה שאני שומעת פה

הם לא צריכים להגיד כבר אני יודעת לבד

אבא שלי בא אלי ביציאה שאני צריכה לחפש עבודה בתחום אחר

וואלה יופי, מחוץ לתחום המחשבים יש לי אפס ניסיון בכל דבר אחר

חשיבה מעניינת

בימים שאפילו לתפקידי פקידות דרוש ניסיון קודם

והתפקידים היחידים שלא הם של שירות לקוחות במשמרות כולל סופ"ש

ואני לסרט הרע הזה לא חוזרת בשום אופן (ובכלל באופן גורף אני לא מוכנה לעבוד בסופי שבוע)

העבודה לא שווה את הכסף (וזה לא הרבה בכלל)

זה כמו שהוא שאל אותי למה אני לא מתקשרת למי שהיה הבוס הקודם שלי

בעבודה שהייתי בביה"ס

למה שאני אחזור לעבוד עם בן אדם שדפק אותי מהיום הראשון שהגעתי לעבודה שם

(הייתי מועמדת לתפקיד אחר שהוא לקח אליו גבר בסוף, וגם במשכורת, שלא לדבר על תלושים נעלמים או כאלה שלא הגיעו בזמן).

איזה הגיון יש בלחזור למישהו שדפק אותי? מה אני מזוכיסטית?

לא שלבן אדם יש ניסיון בכלל בחיפוש עבודה

ההורים שלי מהרגע שהפסקתי לעבוד הציקו לי

כאילו שזה לגיטימי שבן אדם חייב תוך שניה למצוא עבודה

ההורים שלי גרים במושב, מהתקופה שהוא היה מושב שיתופי והם עבדו במושב כל השנים

אבא שלי רק בשנים האחרונות עובד במקום אחר, בגלל בעיות בריאותיות (יש לו נכות מהעבודה הקודמת שלו)

ככה שאני לא יכולה לראות אותו בתור דוגמא למישהו שאי פעם בחיים שלו חיפש עבודה

כי הוא לא

אני הייתי מעדיפה שההורים שלי לא יתערבו לי בחיפוש עבודה

אם הם לא יכולים לעזור לפחות שלא יציעו הצעות מטומטמות

ואתם יודעים מה מצחיק, כשאני מבקשת מהם להשתמש בקשרים שלהם

בשביל עבודה זמנית, לחודש חודשיים, שאת זה משיגים רק דרך מכרים או קרובים

(אתם יודעים כל מיני עבודות אדמיניסטרטיביות כאלה)

הם אומרים שאין להם, ויש אומרים לי ללכת לעשות בייביסיטר

כאילו שבייביסיטר זה הפתרון היחיד להכל

בולשיט, זה לא שווה את זה מניסיון

(פעם אחת הקשבתי להם, זו הייתה טעות נוראית)

בכלל יש משפחות פה במושב שזה סיוט לעשות אצלן בייביסיטר

אחותי וחברות שלה היו עושות הרבה, זה בא בתקופות

אצל משפחה אחת שעשיתי אצלם לפני כמה חודשים

לא הייתה להם טלוויזיה בבית והמחשב היה נעול בחדר של ההורים

נסו להיות 8 שעות בבית של מישהו בערב - לילה (טוב שעתיים מזה הילדים עוד היו ערים)

כשאין לכם מה לעשות שם, ואין שום דבר שיעסיק אתכם

חשבתי שעוד שניה אני מטפסת על הקירות

המקובעות של ההורים שלי משגעת אותי

זה או האמת שלהם ומעבר לזה אין שום אמת אחרת

החלטתי לשנות את התחום של התואר שאני עושה

לא עשיתי כל כך הרבה קורסים כדי שזה ישנה לי יותר מדיי

פשוט הקורסים במדעי המחשב דורשים המון, אבל פשוט המון זמן (שלא לדבר על המתמטיקה)

גם מבחינת ללמוד להבין ולהפנים את החומר וגם מבחינת תרגול

ובקצב הזה, גם אם יש לי עבודה, אני לא מצליחה לקחת יותר מקורס אחד בסימסטר

אז אני אלך על משהו לא מדעי, שבשבילי זה יהיה הרבה יותר קל

וגם למוח שלי יהיה יותר קל לאכול את החומר הזה

זה כנראה יהיה ניהול וכלכלה (גם בפתוחה)

טוב, קצת קשה לי לעשות תואר כשאני לא עובדת

צריך לשלם על זה איכשהו

ובלי עבודה אין לי איך לשלם על זה, ככה שזו בעיה

לכן נכון לעכשיו העניין הזה דיי מוקפא

אבל לפחות הגעתי להחלטה

תקופת החגים עברה לפחות, שזה קצת משמח אותי

ל"ג בעומר זה לא ממש חג שמרגישים אותו

ושבועות גם לא כל כך

עוד מעט מגיעה היום הולדת שלי

בחיי שלא חשבתי במשך שנתיים ברצף לחגוג יום הולדת כשאין לי עבודה

בשנה האחרונה היו יותר חודשים שלא עבדתי בהם מאשר חודשים שכן

מה שכן, דבר מעניין קורה השנה, התאריך העברי והתאריך הלועזי שלי התאחדו

(תמיד חשבתי שזה אמור לקרות כל 18 או 19 שנים)

ככה שהשנה יש לי יומהולדת "פעמיים" באותו יום

אירוני משהו, השנה אני אהיה בת 30, שינוי קידומת

והאיחוד תאריכים הזה, כל כך סימבולי