כשאנשי תרבות שגדלנו עליהם הולכים לעולמם
אני מניחה שכל אחד מאתנו לוקח את העניין בצורה אחרת
בשבועות האחרונים הלכו מאתנו כמה אנשים שחותמם בתרבות הישראלית בולטת לעין
אתחיל מהסוף
לפני כמה ימים ב-7-12-13 נפטרה הסופרת אסתר שטרייט וורצל
בתור ילדה יצא לי לקרוא כמה וכמה ספרים שלה, שהם רלוונטיים כמו אז גם היום
בביה"ס בו למדתי היינו קוראים כל שנה ספרים של סופר מסויים ואז נפגשים איתו
והיא הייתה אחת מהסופרות שאני זוכרת שנפגשנו עימה לשיחה
ספרים זו אהבה גדולה שלי עוד מילדות
ואין חותמת יותר גדולה מזו להשאיר בעולם
ספר שתמיד אפשר יהיה לקרוא אותו
ספי ריבלין השחקן והקומיקאי נפטר ב-3-12-13
בתור ילדה כמו ילדים רבים הכרתי אותו כפיסטוק מהבית של פיסטוק וגם מהתוכנית רגע עם דודלי
כמובן שאחר כך ראיתי אותו גם בתוכניות אחרות בהן השתתף
אין הרבה שחקנים שמצליחים לדבר לילדים ולמבוגרים באותה השפה
וזו הייתה אחת היכולות המופלאות של ספי ריבלין
זה ולהצחיק את כל מי שנמצא סביבו
קשה להאמין שהאיש עם העיניים הצוחקות כבר לא נמצא איתנו יותר
אריק איינשטיין, נפטר בדיוק שבוע לפני ספי ריבלין ב-26-11-13
לא היו פעמים רבות בהן הייתה תחושת אבל קולקטיבית על לכתו של אדם מסויים
במקרה של אריק איינשטיין זה פשוט היה כך, אני בטוחה שהרבה אנשים לא ציפו להרגשה הזאת, אבל היא פשוט הייתה שם.
אני התוודעתי לאריק איינשטיין בתור ילדה דרך הקלטת וידיאו "כמו גדולים" שעשה יחד עם יוני רכטר.
אריק איינשטיין השפיע רבות על התרבות הישראלית, במיוחד במוזיקה (אבל לא רק)
הוא היה אחד הזמרים היותר פורים בישראל, והוציא לא מעט אלבומים
אחד ממגישי השירים הטובים שידעה המדינה שלנו
ובכלל זמר עם קול חם ומיוחד
הוא גם הזכיר לאנשים משהו שהיה, התנהגות של אנשים שהייתה בארץ והיום זה עולם הולך ונעלם
תרבות דיבור, התנהגות, כבוד הדדי, אכפתיות, דרך ארץ
ממנו נשארו לנו המון שירים שאפשר תמיד להאזין להם.
כל כמה שנים יש תקופה כזאת, שהמון אנשים מפרסמים הולכים לעולמם
זה תמיד משאיר אותנו עם סוג של חור בלב ובנשמה
מי יותר ומי פחות
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
