בסוף החלטתי לא לקחת קורס בסימסטר קיץ
יש לי תוכניות לקיץ הזה, בו תיכננתי לנוח מלימודים כדי שיהיה לי כוח לקראת שנה הבאה
ובכלל תיכננתי להוציא סוף סוף רישיון נהיגה שזו הולכת להיות הוצאה לא קטנה (לפחות 3.5K להערכתי)
ואני רוצה את הזמן שלי פנוי בשביל זה
מה גם שהקשבתי לעצתה של גמאמא לבדוק אם החומר מעניין אותי בכלל
וכשהתחלתי לקרוא, ראיתי שאולי זה לא בדיוק כוס התה שלי
אני לא אומרת שזה לא חומר חשוב
אבל יכול להיות שבקורסי בחירה יש לי אופציות יותר מעניינות מזה
בכל זאת כל קורס עולה כסף
בקיץ הבחור ואני נעשה בחינת פטור של איזה קורס שנקרא יישומי מחשב
משום מה דחפו את הדבר הזה בתור משהו חובה בתואר
הקורס של האוניברסיטה עולה כמו קורס רגיל
אבל בגלל שאפשר לעשות רק בחינת פטור ולא את כל הקורס אנחנו הולכים על האופציה הזאת
עם קורס שלוקחים באופן פרטי - שעולה רבע ממחיר הקורס שהפתוחה מציעים
אז כבר קבענו שפעם בשבוע ניפגש כדי ללמוד את החומר לזה
חודשיים מראש נראה לי מספיק זמן ללמוד באיזי
מה שכן זה יהיה מעניין לשבת ללמוד איתו
הבחור ואני כנראה נלמד ביחד לפחות חלק מהקורסים
יש פה קטע שמצחיק אותי
אני בן אדם מאוד סוליסטי, גם באופן כללי וגם בכל מה שקשור ללימודים
אני מעדיפה ללמוד לבד, וזה מה שאני אעשה בדר"כ
והוא זה שהציע שנלמד ביחד כי הוא צריך את הביחד הזה
וזה
נראה לי נחמד לנסות את הביחד הזה (בלימודים) כי בדר"כ כשהייתי צריכה ללמוד
עם עוד מישהו או בקבוצה זה היה סוג של הכרח ולא בחירה אישית.
משום מה איכשהו הוא הצליח להפוך את זה שאני אצטרך אותו
כמו שהוא אמר לי שהקורס דיני חוזים יהיה לי קשה
אז בשבוע שעבר כשנרשמנו ללימודים לשנה הבאה
נרשמנו יחד לקורס התנהגות ארגונית, ואני נרשמתי לבד לעוד קורס - מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעים
הוא אמר לי שאני עוד אראה שאני אהיה תלויה בו בשביל הממ"נים וכו'.
מי ישמע אני לא יכולה לבד.
וחשבתי לעצמי רגע, אולי הוא בעצם צריך שאני אזדקק לו?
אני בן אדם מאוד עצמאי, למדתי להסתדר לבד ולא להזדקק לנוכחות של גבר שיהיה לידי ויעשה בשבילי דברים
וזה בסדר לי ונחמד לי, אבל יש מצב שזה מאיים על חלק מהגברים
העצמאות הזאת, וזה שאני לא באמת צריכה אותם לידי
שחלק ניכר מהנשים הן כן סוג של need-יות (לא בצורה קיצונית כן, אבל כן בצורה שתגרום לגבר שלידן להרגיש שהן צריכות אותו)
באחת הפעמים שנסעתי איתו שאלתי אותו אם הוא יוכל לעזור לי לפרק את השולחן מחשב שלי
יש
לי שולחן עבודה עם חלק נפתח שאפשר להעביר מצד לצד ואני רוצה להעביר אותו
לצד השני - וצריך שני אנשים בשביל זה. בזמנו כשניסיתי להרכיב את השולחן עם
אבא שלי שברנו אותו פעמיים!
והוא ממש התלהב מהרעיון שהוא יבוא לעזור לי, יבוא לעשות בשבילי משהו שאני לא יכולה לבד.
גם
אמרתי שאני רוצה להקנות TV חדשה (יש לי TV מהזן הישן וזה תופס מלא מקום
בבית הקטן שלי) והוא אמר שכשאני אעשה את זה שאני אגיד לו והוא ייקח אותי כי
הוא ממש ממש מבין בתחום
גם יצא לי בפעם הראשונה לבוא לבקר אותו בעבודה שלו
זה היה לי מוזר לראות אותו בעבודה
הוא כל הזמן ניסה להצחיק אותי וזה היה נראה כאילו הוא מרגיש לא בנוח מהנוכחות שלי שם
הוא הרגיש לי נורא לחוץ
יצא לא מעט פעמים שהוא הגיע לעבודה שלי ולא הרגשתי ככה
הוא כל הזמן ניסה להצחיק אותי (והצליח) אבל היה כל כך לא רגוע
הוא כמובן שוב הזכיר את הבחור שעובד איתו (כשביקרתי שם הוא לא היה) שגם לומד ניהול ומדעי המחשב
ושהוא דיבר איתו לגבי הקורס שאנחנו נעשה יחד בקמפוס ברמת אביב
האמת שאני התעקשתי על רמת אביב, כי ללמוד באליאנס, זה מזעזע
זה ביה"ס תיכון, שנראה כמו ביה"ס תיכון עם שולחנות מקושקשים ומסטיקים דבוקים מתחת לשולחנות ולכיסאות
והקפיטריה שלהם דיי מזעזעת ובכלל זה מקום שאם הולכים ללמוד בו זה רק אם אין מקום אחר
והבחור המצטרף, לא כל כך רצה ללמוד ברמת אביב, הוא רצה באליאנס - כי זה קרוב לו לבית
קרוב? קרוב זה עניין יחסי (עדיין הוא צריך לנסוע לשם)
הבעיה העיקרית בת"א היא כמובן ה-אין חניה
ובאליאנס אין חניה של האוניברסיטה יש רק חניונים בתשלום
אני
אמרתי לבחור שאין לי בעיה עם המצטרף, ואם הוא רוצה ללמוד אתנו זה סבבה אבל
סיכמנו שהוא צריך להתאים את עצמו אלינו ולא אנחנו אליו.
בכל מקרה אנחנו כבר נרשמנו לקורס, אז המצטרף יכול לעשות מה שהוא רוצה.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
