לאחותי ולי יש ספר אצלו אנחנו מסתפרות פעם ב...
אבל בעיקר אצלו אנחנו צובעות את השיער
לאחרונה כאשר הספר לא נמצא במספרה כי הוא לקח לעצמו במקרה חופש
אחותי נורא מתעצבנת עליו, לא ממש ברור לי למה
היא צובעת את השיער פעם ב3 שבועות קבוע (אני פעם ב5-6 שבועות)
והיא הולכת רק ביום שישי
היא ממש מצפה מהספר, שיעדכן אותה אם הוא נמצא או לא ביום שישי
ועל זה נאמר WTF?!?!!?
לבן אדם יש חיים, הוא לא רק מחכה להוד נסיכותה שתגיע לצבוע את השיער
נכון שהיום אין שם מישהו שיודע לעשות עירבובי צבעים ורק הספר בעצמו יודע
יתר הספרים שם במספרה הם ספרי גברים והם לא מבינים בצבעים
אז זה בעייתי
היה שם ספר נוסף לפני כן שהיה ספץ בעירבובים
אבל הוא עזב, ומאז אין לו מחליף
אחותי מתנהגת בעניין הזה כאילו זה עניין של חיים ומוות
מי ישמע אי אפשר ללכת לצבוע את השיער בכל יום אחר
או אפילו רחמנא ליצלן לחכות עוד שבוע ליום שישי שלאחר מכן
אז היא הלכה למספרה אחרת
בה אותו ספר שעזב (זה שיודע לערבב צבעים) עובד היום
זו מספרה יקרה יותר, שנמצאת באחד היישובים היקרים שיש בסביבה
היא שילמה על הצבע שהיא עשתה 50 ש"ח יותר מאשר במספרה הקבועה
לא חושבת שזה מצדיק את זה
ואני לא מבינה את הקטע של ללכלך על הספר הקבוע שלה
אני מבינה שלבן אדם יש חיים והוא לא חייב לה, לי או לכל לקוח אחר דין וחשבון על מה שהוא עושה בחיים שלו
מה גם שכמו שאני מכירה את אחותי, היא בטח התקשרה באותו היום (יום שישי) כדי לקבוע תור
ואז קיבלה הודעה שהספר לא נמצא וזה עיצבן אותה
בכלל יש לה נטייה להתעצבן מדברים קטנים בקלות
זה בסך הכל צבע לשיער לא עניין של חיים ומוות
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
