בדרך כלל פעם בשבוע לבחור יש כוננות בעבודה

הוא עובד בחברה מאוד גדולה וחלק מהתפקיד של אנשי הצוות שלו זה להיות בכוננות

כל מי שיש לו כוננות באותו היום, אחרי שעות העבודה הולך הבייתה לענינו

רק הבחור נשאר בעבודה, וממשיך לעבוד (כי העבודה לא באמת נגמרת אחרי 17:00)

לפעמים אפילו יש לו עומס של עבודה שנכנסת אחרי שעות העבודה שהוא לא באמת צריך לעשות אותה

הכוננות אחרי הכל היא למקרי חירום מסויימים, שאם הם קורים אז הכונן מטפל ולפעמים אפילו מגיע למקום

בגלל זה יש לכל אנשים הצוות שלו רכב מהעבודה וגם מחשב נייד עם חיבור לאינטרנט מכל מקום

תמיד שהבחור נשאר בכוננות הוא נשמע כאילו כל עתידה של החברה תלויה בעבודה שהוא עושה ברגע זה

למרות שבאמת זה לא ככה, זו חברה גדולה, ומספיק שאני אומר שהיא לא חברה ישראלית, כדי שאפשר יהיה להבין סדרי גודל

בפעמים האחרונות הוא אפילו היה נשמע ברמה היסטרית שהוא אמר לי אני עסוק ואני לא יכול לדבר עכשיו

ולא לא הייתה לו שום עבודת חירום שהוא היה צריך לעשות הוא פשוט המשיך בעבודה הרגיל לבד אחרי שעות העבודה

כשאין ולו נפש חיה בבניין חוץ מהשומר בכניסה של הלובי

בכל פעם שיצא לי לשאול אנשים מהעבודה שלו כולל דובי שלומד איתנו הם אמרו אותה תשובה

הוא המשוגע היחיד שנשאר במשרד וממשיך לעבוד כמו חמור

והקטע הכי עצוב בכל זה

זה שאף אחד לא מעריך אותו יותר בגלל זה

הבן אדם עובד 15 שנה באותה עבודה, באותו תפקיד, ומעולם לא הוצע לו אפילו קידום

ככל שאני מכירה אותו ומכירה את ההתנהגות שלו אני גם מבינה למה

מנהלים מסתכלים על מכלול של דברים שבן אדם עושה בעבודה

זה שאתה עושה אקסטרה יותר מכולם לא הופך אותך בהכרח לטוב יותר או מועמד טוב יותר לקידום

אבל עובדה, הוא 15 שנה באותו מקום באותו תפקיד אנשים אחרים כבר קודמו והוא נשאר במקום

וזה לא שאין שם לאן להתקדם, יש הוא פשוט לא עשה את מה שצריך כדי לקדם את עצמו.

לפעמים ההתנהגות שלו בקשר לעבודה שלו כל כך מעצבנת שבא לי לנער אותו שייצא מזה או יתעורר